|
|
עמוד:228
למשמעתה . אני איני רוצה לסור למשמעת זו — נהפוך הוא , סבורני , שמדיניותה של ההסתדרות הציונית מזיקה , ואני רוצה לשתקה בכל כורוותי . על כן חושבני , שיהיה זה לא מוסרי ביותר — בעיני — להתקשר להסתדרות ז 1 כחבר . לא במישרין ולא בעקיפין . אפשר , כמובן , להמציא להטוט כזה . מי שאינו רוצה , שלא ירכוש שקל ולא ישתתף אישית בבחירות וכוי ; אולם הרוויזיו ניזם בשלימותו יישאר "חלק" של ההסתדרות הציונית . זהו להטוט , ולא מוסר . ברצוני להדגיש , שכל השיקולים הללו מתייחסים רק אלי ולאלה , שהלך רוחם הוא כשלי . איני רוצה כלל ועיקר להסיק מסקנה , שהלכי רוח מוסריים אלה מחייבים גמ רוויזיוניסטים אחרים , מתנגדי העצמאות , או שהם לא ינהגו באורח מוסרי אם גם לאחר אותה החלטת בית הדין יישארו הם חברי ההסתדרות הציונית , ובכל זאת יוסיפו , כמו עד עתה , לנהל פעילות מדינית עצמאית . על ציוויי המצפון אין מתווכחים . רק עם סוג אחד של בני אדם אתווכח : עם אלה — אם יימצאו כאלה — שיאמרו , שכל זה אינו אלא "דבר של מה בכך , " שבמדיניות אין להתחשב לא במצפון , לא במוסר ולא ברוחות בלהות כיוצא באלה . הטפה זו לרשלנות מוסרית שמעתי לעיתים קרובות : מאוד מאוד איני מייעץ להטות לה אוזן . על בסיס כזה אי אפשר להקים תנועה גדולה ; ועל בסיס כזה אי אפשר ולא צריך לבנות את המשען העיקרי של תנועתנו — את חינוכו של הנוער הלאומי החדש . גם אני מצידי , לא העליתי ניסוח ממצה של מסקנות מוסריות : עוד ניתן להוסיף הרבה . אולם גם זה לא נחוץ . למתנגדינו גם מה שכבר נאמר צריך להיות די . הואיל ויש רוויזיוניסטים , שמבחינה מוסרית אינם יכולים להשתייך לא להסתדרות הציונית ולא לברית , שהיא "חלק" של ההסתדרות הציונית , משמע , שיש לבנות מחדש את ה"ברית" שלנו כך , שיימצא שם מקום גם בשבילם בלא כפיית מצפונם . לשם כך צריך , בראש ובראשונה , להוציא אל מחוץ לסוגריים , את המשותף שבשני המחנות . הן מצדדי העצמאות והן מתנגדיה רוצים לפעול באורח חופשי ועצמאי בכל תחומי הציונות , כלומר , גם ליצור ערכים מוחשיים בארץ ישראל וגם לארגן את הגולה לשם תמיכה חומרית ורוחנית בתהליך זה , ולהקל את התפתחותו של תהליך זה באמצעות הפעלת השפעה שיטתית על הגורמים המדיניים . בעבודה זאת רוצים שני המחנות , ולא זו
|
|