|
|
עמוד:226
מובן , שאין אני טוען כי ניסוח זה של נקודת הראות המוסרית של מתנגדי יצא מושלם תחת ידי . כל אחד מהם היה יכול להביא עוד נימוקים רבים אחרים . אולם במקרה הנדון אין זה העיקר : אני כבר מוכן להודות , שמסקנות אלו , שמבחינתם , אולי , אין בהן די כל עיקר , מספיקות לי לחלוטין . אני רואה לפני אמונה , אני חש את המאמץ העיקש של הרגש המוסרי , אני מודה בו ומוכן להתחשב בו . הידידים מן המחנה ההוא יודעים היטב , שאנו , מצדדי העצמאות , מוכנים זה מכבר להתחשב במצפונם של מתנגדינו . מעולם , אפילו לא בעצם ראשיתה של המחלוקת , כשהיא נתרחשה לגמרי מאחורי הקלעים , לא תבענו מאותם הרוויזיוניסטים , שאת השקפתם ניסיתי לנסח זה עתה , שהם יפרשו מן ההסתדרות הציונית או שיסתלקו מן המאבק בתוכה לחידוש פניה . אין לאנוס את המצפון וגם אין בכך טעם — וכך לא יהיה שלום פנימי אמיתי . אם אנו רוצים לחיות ביחד ולעבוד עבודה משותפת , עלינו להסתדר כך , שאיש לא יסבול מזה מבחינה מוסרית . אולם כלל זה יש ליישם גם לגבי סוג אחר של הרוויזיוניסטים : לאותו סוג , שבשבילו כל הערכים המקודשים , שנימנו זה עתה בקטע הקודם , אינם קדושים כלל , והדבר המקודש בעיניהם שונה לגמרי . מאמר זה נכתב על הנושא : "הידברות ; " על כן אין כאן טעם להסביר , מדוע אין מצדדי העצמאות רואים בקונגרס של ההסתדרות הציונית פארלמנט בפועל יכו . ' די אם נקבע , שאין הם רואים זאת כד ואינם מאמינים בזה . לכפות אמונה הוא דבר בלתי אפשרי , כשם שלא ניתן לאסור אמונה . ובדיוק באותה מידה אי אפשר לאסור עלינו , על מצדדי העצמאות , עוד משהו : את יחסנו השלילי העמוק אל ההסתדרות הציונית , אל החומר האנושי שלה , אל מסורותיה ועתידה . יחס שלילי זה אצלנו , לפחות , כה עמוק ואינו ניתן לעקירה , כמו האמונה בהסתדרות הציונית אצל מצדדי המצב הקיים . מכאן נובעת שורת דברים בעלי אופי מוסרי מובהק . דברים מוסריים הם דבר אינטימי מאוד , ועליהם קל יותר לאדם לדבר בשמו שלו ; על כן מבקש אני רשות , כמו במאמרים הקודמים על נושא זה , לעבור שוב לגוף ראשון . אני מתייחס להסתדרות הציונית בשלילה ; סבורני , שהיא מוליכה ותוסיף להוליך את העניין הציוני לאבדון . על כן אין אני מאחל לה לא הצלחה ולא שגשוג ; נהפוך הוא , הייתי רוצה , שהשפעתה תרד לאפס ותסתלק
|
|