|
|
עמוד:223
במקרה הנדון : מכל מקום , יש לו ערך מסויים . אולם כל כוחו בוזבז במשך השנים הללו לא על מעשים , אלא על ויכוחים ; וזאת למרות העובדה , שהוא כשלעצמו בוחל בוויכוח ונמשך לפעולה . לזלזל בניסיון זה , לכנותו אישי בלבד ועל כן לא אופייני — איני מייעץ . אם כל כך השפיע הקשר שלנו עם ההסתדרות הציונית על אדם , שאינו מחשיב קשר זה ואף מתעב אותו בגלוי ; אם אפילו אותו הכריח קשר זה , פשוט מתוך חובת נאמנות להחלטות ועידותינו בדבר ה"כיבוש , " להקדיש את כל כוחותיו לוויכוח מוקצה מחמת מיאוס בלא הותר שום דבר לפעולה מעשית , — או אז ברור , עד כמד , הרסני יותר צריכה היתה להתבטא השפעת הקשר הזה על עמיתי האחרים , שבעיניהם היה קשר זה יקר , ואף עודנו יקר . אין "אני" במקרה זה אישיות , אלא דוגמא , האופיינית לכל הברית . ברור איפוא , שעקרותה של הברית שלנו מבחינה מעשית אינה בגדר מקריות , אינה אשמתו של מר א' או של מר ב , ' אלא תוצאה ישירה של קשרנו עם ההסתדרות הציונית . ואין צורך להירתע מן המלה החריפה "עקרות מבחינה מעשית . " על כד , שבמובן רוחני נתגלתה עבודתנו לא עקרה כלל וכלל , יודע אני עצמי : יש לי הערכה גבוהה מאוד לתוצאות רוחניות אלו , ועל אחת מהן , על בית"ריות — במיוחד . אולם הסך הכל המעשי , הענייני , של מרצנו , הסד הכל במובן יצירת מוסדות , עובדות , תקדימים — סך הכל זה אני , הרגיל לכנות דברים בשמותיהם , מכנה עקרות , ולא אני בלבד . בתגובה על כך מפנים אותי , לעיתים קרובות , תוך התמרמרות , אל תזכירים שהגשנו ומצביעים על עקבות השפעתנו בפרוטוקולים של ועדת המאנדאט ... כל זאת אני יודע , מסכים , מקדם בברכה , ולחלק מזה גם נתתי ידי , אני יודע על "זכותנו , " על הדומיניון השביעי וכד . ' אולם , יסלחו נא ידידי , כל אלה אינם אלא רמזים על מעשים , תרשים למעשים , אך לא מעשים עצמם . לא לשם פירורים או נבטים כאלה הקימונו את תנועתנו ולא לשם תוצאות כאלה בזבזנו שבע שנות תנופת עלייה שאין כדוגמתה .
|
|