|
|
עמוד:187
מוסר העצמאות בשאלת מעברה של "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" לקיומה העצמאי יש , מלבד הצד המעשי , המדיני , הרגשני וכד' — עוד צד אחד : המוסרי . עליו שוכחים אצלנו לעיתים קרובות מדי , ובינתיים הוא , אולי , גם החלק החשוב ביותר של כל השאלה . תנועתנו פיתחה פאת 1 ס גדול — דווקא מוסרי ; עמדנו בתוקף על חשיבותו של ה"מצפון" במדיניות , תבענו טוהר רעיוני ללא ריתוי ; הקמנו , לבסוף , תנועת נוער שלימה , הבנוייה על עקרונות , כמו : " מוניזם" " ) חד נם , ( " שלילת פשרה , "אבירות , " "הדר בית"רי . " הסתדרות כזאת אינה רשאית שלא לשקוע בהרהורים על מהות תוצאות המוסר הנובעות ממצבה הנוכחי , עם שהיא מהווה , כביכול , "חלק" של הסתדרות אחרת / f ובו בזמן עומדת על זכותה , על דעת הכל , לנהל את עבודתה המדינית של הציונות באורח עצמאי ( לאחר ועידת פראג אין בנקודה זו חילוקי דעות בין הרוויזיוניסטים . ( מן הראוי להעיף מבט על שאלה מוסרית זו משתי בחינות : אחת — מוסרית מדינית ; והאחרת — מוסרית חינוכית . מבחינה מוסרית מדינית אין כל ספק , שלנהל עבודה מדינית עצמאית ובו בזמן להישאר מבחינה רשמית חלק של הסתדרות אחרת , גם היא מדינית , ועם זה הסתדרות התובעת לעצמה את המונופולין של נציגות מדינית של הציונות , — פירוש הדבר , להעמיד את עצמך במצב של שקר . הוא ייעשה בלתי נוח במיוחד , כשנצטרך ( והדבר הוא בלתי נמנע ) לנקוט צעדים מדיניים , העומדים , כולם או בחלקם , בניגוד גמור לקו המדיני של ההסתדרות הציונית . על הממשלה , וכן גם על חבר הלאומים , ואפילו על טובי ידידינו באנגליה ובכל מקום אחר , יעשה דבר זה רושם מוזר — מוזר דווקא מבחינת המוסר הציבורי . הנה קבוצה , הרואה עצמה חלק מן ההסתדרות הציונית : היא משתתפת בקונגרסים , שואפת לתפוס את השלטון , משפיעה כך או אחרת על מדיניותה של ההסתדרות הציונית , כלומר , נושאת גם באחריות למדיניות זו ; ואיש אינו מכריח אותה לכך , והיא עושה כל זה מתוך רצונה
|
|