|
|
עמוד:184
כי אם גם את רגש העלבון שלו עצמו כלפי הערבים והאנגלים . כולנו רוצים לקוות , שהשתוללות ערבית ופאספילדית בהיקף כזה לא תהיה עוד , ושגידול תנועתנו לעתיד לבוא יתרחש רק על חשבון ההתחדשות הרוחנית של ההמונים ולא על חשבון האסונות . אבל התחדשות ההמונים ברוחנו שלנו היא תפקיד קשה ואיטי : הרעיון שלנו על כל ח 1 ד וחוד שבו עומד בניגוד להרגלי הדורות של הגיטו . אני מסופק מאוד , אם התפקיד הזה יוכל להתגשם בתחומי החיים של דור אחד . אבל דבר אחד אין להטיל בו ספק : תפקיד זה כמוהו כעבודת הרקולס . עבודת הרקולס לא ניתן לעשות כבדרך אגב . אין זה נכון , שאפשר , כביכול , להקים ביד אחת בנקים ומושבות , לאסוף כסף רב , פירורים פירורים , לצרכים אלה , לייסד ולפקח על מאות תאים לשם הפצת תוצרת הארץ ; להגיש לממשלה ולחבר הלאומים תזכירים כבדי משקל , לפרסם "ספרים שחורים" על תעלולי המיגהל בארץ ישראל , לאסוף ולבדוק את סיכומי החומר הנחוץ לשם כך , לגשש אחר בעלי ברית בלונדון , בפאריס , בניו יורק , "לעבד" אותם , לארגן אותם , להמריץ אותם ; לערוך מזמן לזמן אסיפות מחאה המוניות מחארבין עד שיקאגו , ועם זה , ביד שנייה , בדרך אגב , גם לחנך מחדש את ההמונים היהודים . דבר זה אינו אפשרי : עם כל אמונתי בכוחות הרוויזיוניזם אינני מאמין שיספיקו לנו הכוחות לשני התפקידים האלה . באין מנוס יש להוריד אחד מהם מעל הפרק . מובן , שירד מעל הפרק הראשון בהם , כלומר , ה"םעולה ; " הדבר אינו יכול להיות אחרת . כל הלך הרוח של "כיבוש הקונגרס" בנוי על ההנחה , שתפקיד זה דחוף ואינו סובל דיחוי . הקונגרס ייערך ביום מן הימים , הבחירות תיערכנה ביום מן הימים , אבל אסור לאבד אף יום אחד . כל שבוע ושבוע מביא עמו משהו "דחוף , " שמן ההכרח להיענות ל 1 מייד : לא משום שה"מאורע" חשוב כשלעצמו — כשלעצמו שווה הוא פרוטה — אלא משום שהוא עלול להשפיע על הבחירות לקונגרס בעוד שנה . מובן , שגם תוך כדי המירוץ הזה אפשר לעיתים ל"חטוף" שעה קלה לכתיבת קונטרס לחבר הלאומים או מכתב לממשלה . משרדנו בלונדון הוכיח , כי זה אפשרי , אך הרי מיתקפה פוליטית אינה מסתכמת בכך , אלא בחזרה בלתי פוסקת והצטברות פעולות אישיות , חברתיות והמוניות . כשמעיקה הדאגה ל"כיבוש" — דבר זה הוא מן הנמנע . והצרה איננה רק בשפע הטרדות ; הצרה היא במשהו אחר . לוא יהי כן , נגיש לממשלה תזכיר : מה יגיד על זה הבוחר 1 הרי הוא איננו רוויזיוניסט המשתייר למפלגה ; הוא איש "ממוצע . " האיש הממוצע איננו מבין עד היום את הדבר , שלא היה מובן לפני זמן מה גם להרבה רוויזיוניסטים : כיצד
|
|