|
|
עמוד:178
לאחר הקוינגרס טבעי הוא , שבעיות הטאקטיקה , שננקטה על ידי הסיעה הרוויזיוניסטית בקונגרס , מסעירות עד עתה את החוגים הציוניים הרחבים , שהצביעו בעד המועמדים הרוויזיוניסטיים וציפו מהם לקו התנהגות מאופק ופעיל בקונגרס . התנועה הרוויזיוניסטית בכללותה נוטלת על עצמה את האחריות לתכסיסי סיעתנו בקונגרס . על כן אנו רואים את עצמנו מחוייבים להתבטא בשאלה זו בכל גילוי הלב שלנו , לציין את הצלחותינו , להבהיר מה היו הסיבות של משיגנו ולנסות להתוית את המשימות שתעמודנה בעתיד הקרוב ביותר לפני חוגי ההנהגה של הברית הרוויזיוניסטית . הביטאון העצמאי של המחשבה הרוויזיוניסטית — "ראזסוויט" — יכול וחייב להתייחס באורח ביקורתי לפעולותיה של הסיעה הרוויזיוניסטית בקונגרס , ולסייע להמוני הרוויזיוניסטים להתחקות על המצב שנוצר . אם לגבי שאלות היסוד של התכנית הרוויזיוניסטית והאידיאולוגיה הרוויזיוניסטית , שנוסחו בכינוסינו , שותפים כל חוגי התנועה הרוויזיוניסטית , הרי בנוגע לשאלה , איד טוב יותר ובאיזה אופן מוצלח יותר להיאבק על החייאתה הפנימית והחיצונית של הציונות , — האם להישאר בהסתדרות הציונית או לצאת לדרך הקיום הארגוני הבלתי תלוי והעצמאי — כבר הסתמנו בקרב הרוויזיוניסטים לפני שנים מספר שני זרמים . קיומן של שתי מגמות אלו — טבעי הוא , שהשתקף בטאקטיקה של סיעת הקונגרס שלנו . אלה , שמוסיפים לתת אימונם בהסתדרות הציונית הנוכחית , חשבו לנכון לנקוט תכסיסים , המכוונים להציל כל מה שניתן להציל . ואילו לדעת אחרים , קיבלה , בלא ספק , הטעות שבהשקפה , שלפיה ניתן להציל את הציונות אך ורק באמצעות ההסתדרות הציונית הנוכחית , אישור בבאזל , ברגע שרוב הקונגרס סירב להצביע בעד החלטתנו בדבר המדינה היהודית . למרות רצונו של הרוב הניכר של צירי הקונגרס לזלזל בשאלה בדבר '' המטרה הסופית של הציונות , " עלה בידינו להכריח את הקונגרס לעסוק ,
|
|