|
|
עמוד:172
בכך אין כל חשיבות כלל . לורד פאספילד עצמו איננו אלא תופעה חולפת על רקע אותו מכלול , שכיניתיו "חוגי משרד המושבות . " ל"ספר הלבן" יצק פאספילד גם הרבה מהארס האישי שלו , אבל זהו פרט . לכל ברור , ש"הספר הלבן" שיקף את מצב רוחם של "חוגי משרד המושבות . " חוגים אלה משלו בארץ ישראל גם לפני פאספילד , בימי אמרי ואורמסבי גור , בימי תומאס , בימי דוונשיר , בימי צ'רצ'יל . אפשר שלא לחשוב אף אחד מאלה שנזכרו כאן לציונים בעלי הכרה עמוקה מאוד , אבל ארס אישי נגדנו לא היה בנפשו של אף אחד מהם . והנה , בפעולותיו של משרד המושבות מצוי ארס זה תמיד . נגדנו נלחמת עכשיו הסתדרות חזקה מאוד , שני מרכזים ביורוקרטיים ( אחד בלונדון ואחד בארץ ישראל , ( ומסביבם , בהיקף רב מידות — פקידים בדימום , ספסרים של הרעיון הפאן ערבי מסוגם של לורנס ופילבי , ויסודות רבים אחרים מבני מינם . מאקדונאלד וחבריו אינם אלא פרט ברקע הזה . לדעתי — פרט לא טוב , לא ישר , אך חולף . הם ילכו וה"חוגים" יישארו . חוגים אלה אינם אויבי הציונות מלידה , ולא בבת אחת נהיו לאויביה . ברוחם זו נעוץ משהו מחינוכם שנעשה בהדרגה ; ו"משהו" זה הוא מדיניותה והטאקטיקה של ההסתדרות הציונית . אילו היתה מדיניות זו אחרת , כי אז היו גם התוצאות אחרות . ואולם כיום כבר הניב ה"חינון " הזד , את פירותיו , מצב הרוח נסתבך , ולהתגבר עליו או לעקרו — זהו תפקיד קשה עד למאוד . הנה , זהו המצב , שאותו אנו צריכים לברר ; ולבררו אפשר רק בתנאי אחד : אם לא נאבד את שיקול הדעת שלנו . בירורו של המצב שנוצר תוך שיקול דעת צריך לנבוע מתוך החלופה הזאת : א ) אם יחס האיבה לציונות מצד חוגי משרד המושבות והביורוקרטיה בארץ ישראל עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הקיסרות הבריטית , הרי המלחמה נגדו — כל עוד אנגליה מושלת בארץ ישראל — מחוסרת כל סיכוי . 1 כולם שימשו בתפקיד שר המושבות בממשלות בריטניה : וינסטון צ'רצ'יל — ב ; 1921 לורד דוונשיר — ב ; 1924—1922 ליאופולד אמרי — ב ; 1929—1924 ג'יימס תומאס — ב ; 1924 הוא ירש את םאספילד ב 1931 וכיהן גם בהמשך שנות ה , 30 וויליאם אורמסבי גור — ב . 1936
|
|