|
|
עמוד:163
מן היומן : למהותה של הציונות הכללית זה לא מכבר נערכו בארץ ישראל ובפולין ועידות של הציונים הכלליים ; בשתיהן נתגלתה אי שביעת רצון משיטת ההנהגה השלטת בציונות . הוועידה בפולין קיבלה אף החלטה על כך , שמטרת הציונות היא ליצור רוב יהודי בארץ ישראל ; נקווה , שהאדונים שהשתתפו בוועידה יתמכו בהחלטה כזאת גם בקונגרס . אולם העניין העיקרי של ועידות אלו אינו בזה ( הכל "אינם שבעי רצון עתה , ( " אלא בכך , שבקרב הציונים הכלליים מסתמנת שאיפה להתאחד ולעבד תכנית , כלומר , ליהפך לאחת הסיעות בתנועה הכלל ציונית . האם יעלה בידם ליהפך ל"אחת" הסיעות — אין אנו בטוחים בכך : הציונים הכלליים בגרמניה או בצ'כוסלובקיה , למשל , ספק אם יסכימו להחלטה בדבר רוב יהודי בארץ ישראל . אולם דבר אחד נעלה על כל ספק : הציונות הכללית חדלה זה מכבר להיות "כללית" ונהפכה לסיעה , או למצבור סיעות ; הדבר היחיד המבדיל אותה מקבוצות אחרות הוא סתמיות תכניתה או תכניותיה : זכות בכורה בלתי רצוייה ועגומה . אם יישאל שוקל השקל הממוצע , מהי הציונות הכללית , יענה ( או , על כל פנים , יחשוב , אף אם לא יעז לומר זאת בקול : ( זהו מה שקרוי "ביצה , " קבוצות , שבעצמן אין להן השפעה על מהלך העניינים הציוניים , אולם יתמכו בכל הנהלה שהיא , אם תצליח להיבחר . ספק אם מצב עניינים כזה יש בו מן התועלת לציונות . ככל שיעלה בידי הציונות הכללית מהר יותר להתגבש לסיעת מצע — אחת או אחדות — כן ייטב . אולם בזה כרוכה השאלה בדבר רפורמה , שצפה ועלתה זה מכבר . עתה נראים הדברים באורח רשמי כך : הציונים הכלליים מכונים בכל ארץ " הסתדרות ציונית , " ואילו הסיעות נחשבות לכעין תוספת לכוח ה"עיקרי" הזה . כל זה נהפד זה מכבר לתרמית , ועם זאת — תרמית מזיקה . בפולין ,
|
|