|
|
עמוד:156
מקולוניה . ערכו חגיגה , שחטו כבש , יהודים וערבים התנשקו והתחבקו זה עם זה , לחצו איש ידי רעהו , ומעתה ישררו ביניהם שלום וידידות . מעתה ישמשו מופת ליחסי שכנות טובים , מופת לארץ ישראל כולה . במדריך שנועד לתיירים יהודים , העומד לצאת לאור בימים אלה , יצויינו בין שאר האתרים הלאומיים הראויים לתשומת לב מיוחדת הדברים הבאים : "אם ברצונכם לראות שכנים טובים באמת , סעו נא למוצא ולחצו את ידו של אחד היהודים , יד שלחצה את ידו של ערבי מקולוניה . " גם משפחת מקלף היתד , סבורה , כפי הנראה , אי פעם , שהיהודים במוצא הם שכנים טובים . ההוכחה לכך היא העובדה , שמשפחה זו התיישבה דווקא במוצא . הרי מצויים בארץ ישראל מקומות עליזים ושוקקי חיים יותר . גם הקרקע שם איננה מן המשובחות ביותר , שהרי היא הררית כולה ; וכמעט שאין מתנהל בה כל מסחר ; אין שומעים גם על מתיישבים חדשים המתנחלים בה . מדוע איפוא התיישבה משפחת מקלף דווקא שם , אם לא משום שהיא השה באותה שעה , שיהיו לה שכנים חביבים , סימפאטיים וטובים ? ואולי אני טועה . אולי נימנו המקלפים עם ראשוני המתיישבים במקום ; ואולם אין בכד כדי לשנות את העובדה שניתן אימון בשכנים הטובים . הנקל לתאר לעצמנו ( אם אמנם היו המקלפים המתיישבים הראשונים , ( מה רבה היתה שמחתם , כשנוספו אליהם מתיישבים חדשים במוצא . יכולים אנו לתאר לעצמנו , כמה גאתה גאוותם שם , באותה אכסנייה , מקום בו נעצרו "בעלי העגלות" בדרכם לירושלים , והתיירים נהגו לרדת מן העגלות ולהיכנס לאכסניית כדי לטעום מן הפירות הטעימים , תנובת מוצא . "מוצא שלנו מתפתחת , " נהגו לספר המקלפים באוזני האורח , "באים מתיישבים חדשים — שכנים חביבים , נאמנים , טובים . " איך מכירים שכן טוב ? בעת צרה תכירנו . אם יש ביכולתו — יעזור הוא לך . ואם אין ביכולתו , הרי , למצער , יקונן יחד עמך ; הוא יעלה אל קברך , יישב ליד המציבה ויאמר חרש : "לא שכחתי . " אם קרה אסונו בעטייה של רשעותם של אחרים , אולי , לא ייצא הוא לנקום את נקמתך — ימינו שוב אינם כימי קדם , כשעדיין ניתן היה לבקש צדק ועונש על פשע ; אך הוא לא ילחץ את ידי רוצחו , לא ייצא עמו במחול בחגי ציבור ולא יכרות עמו ברית שלום לעולמי עד — זה , למצער , מנהגם של שכנים טובים בכל מקום . משפחת מקלף האמינה , שכד יהיה גם במוצא . היא טעתה . יש שאנשים טועים . לפני שנים מספר נזדמן גם לי לחנות באכסניית מוצא . היינו שלושה : אני ושני נערים בני תשע , עשר . טיילנו הרבה ולמרחקים , היינו בכפר הנוצרי העשיר עין כרם , שוטטנו שעות ארוכות בהרים ובעמקים , ולבסוף
|
|