|
|
עמוד:136
מספקת , בסים לשיתוף פעולה עם מעצמת המאנדאט" ואת אימונו של עמ ישראל באפשרות בניינו של ה"בית הלאומי היהודי" במסגרת המשטר הקיים . דין הכרזה זו כדין הכרזה , שהמאבק תם , הושלום הושב על כנו והעם היהודי יכול להשיב לעצמו את אימונו . והרי דווקא מתוך א י אימונם של ההמונים היהודיים נולדה ד / פעולה המדינית של החודשים האחרונים , שבזכותה השגנו את הצלחותינו המדיניות הראשונות . ועתה הכריזה הצמרת הציונית על הפסקת המאבק . הווט 1 שלנו אנו מטילים את הווטו שלנו על הסיסמה הזאת . אנו מכריזים , שאיגרתו של מאקדונאלד אין בה בסיס לשיתוף פעולה . שיתוף פעולה עם ממשלה ז ו — בלתי אפשרי . המוני היהודים מתייחסים באי-אימון עמוק אל המשטר השולט בארץ ישראל ואל בעלי חסותו בלונדון . יש צורך לא בהפסקת המאבק , אלא במאבק מוגבר על רפורמה של המינהל בארץ ישראל , במאבק נגד רעיון הפארלמנט , בביטולו המוחלט והבלתי מסוייג של "הספר הלבן" ובמאבק על יצירת משטר התיישבות . אנו מתייחסים באי אימון עמוק אל מנהיגיה הנוכחיים של המדיניות היהודית . אנו רואים את הצגת הדברים , כאילו עשו המנהיגים האלה כל מה שניתן וכל מה שנדרש לעשות , ושרק ה"מסיבות האובייקטיוויות" — הן שעומדות נגדנו , כדבר לא נכון ומזיק . תפיסה כזאת אפשר להחיל מתוך הצדקה על קומץ של עסקני הציונות שבצמרת , אד אין כל הצדקה להחילה על הציונות והיא עשוייה רק להביא את היהדות לידי רפיון ידיים במאבקה על ארץ ישראל . תפיסה זו היא תפיסה כוזבת . משבר הציונות הוא קודם כל תוצאה של מדיניות לא נכונה של מנהיגיה . לא עשינו כראוי ולא מיצינו עד תום את נסיוננו בדעת הקהל האנגלית . סניגורינו לא הגנו לפני כס המשפט הקבוע של דעת הקהל על זכותנו , כפי שזה נדרש . הם נהגו להכריז באורח שיטתי ותדיר , ש"המצב המדיני בארץ ישראל מניח את הדעת . " בנסיבות אלו אין זה מפליא , שעד עתה הפסדנו את משפטנו . המאורעות של החודשים האחרונים לא שינו במובן זה ולא כלום . מנהיגי הציונות לא למדו מאומה ושכחו הכל . תפקידה של המדיניות הציונית עתה הוא , כמקודם , — מאבק בלתי פוסק על רפורמה יסודית של המינהל בארץ ישראל ועל יצירת משטר התיישבות בארץ . ואולם סניגורים אחרים צריכים לנהל ולהגן על ענייננו הצודק הזה . כל האמור לעיל מאלץ אותי לסיים את מסקנותי באזהרה רצינית . לא מן
|
|