|
|
עמוד:129
מעשית ופסיכולוגית בעמדתו של אגף אחד ורק אחד , דהיינו , של הרוויזיוניזם . אילו נתברר , שיציאתם זה לא מכבר של אנשי "המזרחי" מן ההנהלה אינה מחלוקת זמנית , אלא גילוי של ניגוד אורגאני שצץ ועלה , כי אז יהיה מספר האגפים האלה שניים . ואז גם תגיע השעה לדבר על שני גורמים . לעת עתה יש רק אחד . כל עוד יחשבו הרוויזיוניסטים את ההנהלה הציונית , הנוכחית או אחרת , לבלתי ראוייה לאימון , לא תהיה שום אחדות , ועל כן אין החלומות על השכנת שלום בעזרת ה"קואליציה הרחבה , " כמתואר לעיל , אלא חלומות באספמיא שלא נשקלו כל צורכם . מובן , שעקרון הקואליציה כשלעצמו מתקבל על הדעת ; במיוחד בהתאח דויות כאלה , שמספר הסיעות בהן אינו שתיים ולא שלוש , אלא הרבה . ואולם , עם כל זה , יש לשאוף לא לכך , שהקואליציה תהיה "רחבה , " אלא לכך , שהקואליציה תהיה מעור רעיוני אחד . במלים אחרות : קודם כל צריך , שהקבוצות הרוצות לשלוט ביחד תבואנה לידי הסכמה לגבי המצע המשותף ושהקונגרס יאשר מצע זה . שנית , את הרכבתה של ההנהלה החדשה יש למסור לנציגי אותה סיעה , שהיא , בעיקר , אחראית לחיבורו של המצע החדש . בציונות נוצר מצב כזה , שתפקיד זה של קביעת זכויות המחבר לא ייתקל בשום קושי . זה שנים רבות מתנהל ויכוח לא בין עשרה זרמים ולא בין חמישה ולא בין שלושה , אלא אך ורק בין שניים ; ואחד מהם נקרא רוויזיוניזם . אם יקבל הקונגרס מצע , הכולל עיון מחודש בשיטות ששלטו עד כה , — שיטות מדיניות , כספיות , חברתיות וארגוניות , הרי יאמר כל מחזיק שקל ממוצע : " זהו — רוויזיוניזם , " וכל ציר ישר יצטרך להודות באותה אמת , ומכאן נובע בבירור , למי צריך להימסר תפקיד הרכבתה של ההנהלה החדשה , כלומר , חיבור רשימה , שתוצע לוועדה המתמדת ולקונגרס . מובן , שעל מחברי רשימה זו להשקיע את כל מאמציהם , כדי לנצל את היסודות הרב מפלגתיים , העומדים מתוך שכנוע על בסיס המצע החדש , למען שיתופם בהנהלה החדשה . אך בעת ובעונה אחת מן הדין שיימצא בהנהלה כזאת "גרעין" יציב וחזק , שיבטיח את אחידות פעולתה ואי פגיעה במצע . אין אנו יודעים ואין אנו מתעניינים לדעת , אם כך נוצרות , קואליציות " רחבות . " ואולם קואליציות רעיוניות יציבות נוצרות אך ורק ככה .
|
|