|
|
עמוד:121
הפועל את ההנהגה בעלת אותו הרכב העומדת בראש התנועה . אילו , כפי שתבענו , היו מסלקים הרכב זה מייד לאחר מאורעות שנת , 1929 היתה נוצרת בכל התנועה הציונית פסיכולוגיה של התחדשות ; ההמונים היו מתמלאים הכרה , ש"אנו מתחילים מבראשית , " "עשינו שגיאות , אך הכרנו בהן , סילקנו את האשמים , ועתה נעשה ניסיון חדש . " אולם ההרכב נשאר כפי שהיה , ואצל המוני העם נוצרה , ברצון או שלא ברצון , הכרה הפוכה לגמרי : הכל נמשך כפי שהיה ... הוועד הפועל החליט לשגר משלחת לארה"ב לאיסוף כספים בשביל קרן היסוד . אנו מאחלים לה הצלחה בלב שלם . אולם , אם משלחת זו תתחיל לעסוק בחילוצם של הא' וייצמן ושותפיו , יהיה עליה לבנות את כל נימוקיה על כך , שה"נסיבות הן נגדנו . " זה יהיה בלתי נמנע ; ודבר זה יביא בהכרח לא להצלחה , אלא לכישלון . נגד "נסיבות" אין מה לעשות — זאת מבינים הכל : ואין צורך איפוא לפרפר . מנקודת ראות זו — ונקודת ראות אחרת , פשוט , לפי ההיגיון , איננה ולא תיתכן , תהיה זאת שטות ואי נאמנות משוועת לכלול במשלחת זו מישהו מאנשי השורה הראשונה , או מאנשי השורה הראשונה לשעבר , של אנשי ההנהלה , שנחלו כישלון . יתכן , שההמון לא ימנע מהם מחיאות כפיים : המוננו הוא טוב ונוטה למחוא כפיים תמיד ולכל . ואולם משמעותה הפנימית של הצבת פושטי רגל אלו תיתפס בעיני הכל כשיקום כבודם של פושטי רגל , כניסיון מחודש להכריז , שאין הם אשמים . ואם הם אינם אשמים , משמע , שאשמות ה"נסיבות , " ומשמע , ששום דבר לא יועיל , ואין איפוא טעם לאסוף פרוטות שאין בהן מועיל מאוכלוסייה מרוששת , שדעתה נטרפת עליה , מחמת המשבר . אני מייעץ איפוא במפגיע למנהיגי קרן היסוד להתעמק במצב עניינים זה . אין כאן מקום ל"נאמנות" לאישים , ויהיו הם חביבים , ככל שיהיו , לסיעה זו או אחרת בתוך הציונות . את הנאמנות מחייבת כיום התנועה עצמה : צריד לחדש את האמונה בעניין עצמו , אמונה ב"נסיבות" הרצו י ו ת , ולשם כך אין אמצעי אחר , זולת גינוי , שאינו יודע רחם , של המנהיגים הקודמים והשיטות הקודמות .
|
|