|
|
עמוד:120
יותר . נוסחת האכזבה הזאת , בארה"ב ובארצות אחרות , אומרת עתה כך : " בין כה וכה , לא יצא מזה כלום . אפילו היתד . ההנהלה מורכבת מעשרה הרצלים , לא היה יוצא מכך שום דבר . נתקלנו בקיר אטום . אויבינו בארץ ישראל הם כוח עצום וגם עשרה הרצלימ לא יוכלו להם . ידידינו באנגליה נתגלו כמיתוס , וגם עשרה הרצלים לא היו הופכים את המיתוס לממשות . אבוד לחלוטין " ! אנו , הרוויזיוניסטים , נלחמים נגד מצב רוח זה בנימוק יחיד , שבכלל אפשרי רק במקרים דומים : אנו תולים את קולר האשמה בניהול כושל של העניין . אנו אומרים : "שקר , לא היה ואין שום קיר אטום . אויבינו בארץ ישראל אינם כוח 'עצום' כל עיקר : אילו היו בארץ ישראל משטרה הוגנת וחיל מצב קבוע , במיוחד משטרה וחיל מצב בעלי הרכב יהודי מספיק , לא היתד . מתחוללת שפיכות הדמים בשנת . 1929 ויחס הידידות אלינו בציבור הבריטי אינו מיתוס לגמרי . הוא קיים והוא חזק מאוד . אולם במרוצת שבע שנים רצופות הרדימו את מצפונו אלה , שמטעם התנועה הציונית ! — שכנעו את אנגליה , שבע שנים רצופות , ש'המצב המדיני בארץ ישראל משביע רצון לגמרי . ' האשימו איפוא את עצמכם , את נציגיכם , ולא את הנסיבות ! הנסיבות אינן נגדנו , אלא לטובתנו . נכשלנו רק משום שמנהיגינו ניהלו את העניין באורח כושל . ויהיה בכר משום נחמה : כיון שאת המנהיגים יכולים אנו להחליף ולמנות טובים במקומם , ואז יתוקן הכל בהדרגה . אני רואה בכך אמת לאמיתה ו אך העיקר הוא , שהעמדת השאלה בצורה זו היא , בלא ספק , הדרך היחידה לקיומן , וליא במידה כלשהי של אופטימיות , רעננות ואמונה . שום דרך אחרת אינה קיימת . ומה עושים מתנגדינו ? הם דואגים רק לדבר אחד : איך לחלץ את וייצמן והנהלתו . וטבעי הוא , שגם בשביל מטרה זו יש אמצעי אחד ויחיד : להאשים בכל את ה"נסיבות . " לאמור , ההנהלה אינה אשמה , לא יתכן שיהיו אנשים טובים מאלו , וגם השיטות היו מעולות , אך מה לעשות , כשה"נסיבות" הן נגדנו ? כמובן , בנוגע לאדונים חברי ההנהלה יש בכד משום גילוי יחס של נאמנות . ואולם בנוגע לציונות , זהו שיא של אי נאמנות . פירוש הדבר — להביא אנשים לידי יאוש וללא מוצא כלשהו . אם בראשותם של המנהיגים הטובים ביותר ובעזרתן של שיטות העבודה הטובות ביותר הגענו לאן שהגענו — מה עוד אפשר לצפות ? לשם מה כל המאמצים והקרבנות ? הגרוע ביותר שנעשה בכיוון זה — בכיוון "גיבוש היאוש — , " היה ומוסיף להיות הרישול חסר הבושד . שבעטיו נשא ומוסיף לשאת הוועד
|
|