|
|
עמוד:119
העיקר אינו בזה . הרבה יותר גרועה מאי-נאמנות , במאבקה של ההנהלה באופוזיציה , — הרבה יותר גרועה ומסוכנת היא אי נאמנות לעניין הציונות עצמו . והעובדה , שעניין הציונות נשאר , למעשה , עד עצם היום הזה , בידי אותם האנשים , שהביאו אותה עד הלום — הרי זוהי צורת אי נאמנות , שאין לה כפרה , לגבי התנועה וארץ ישראל . נדון עתה רק בצד הכספי של הבעייה . איש מאתנו אינו רוצה , שהיישוב יסבול קשות מחוסר כסף . אין אנו מסכימים לשיטה הקיימת של מימון מוסדות ציוניים בארץ ישראל , אך אין זה נוגע לשאלה , האם מותר להרעיב מורים , פקידים ופועלים . אין להתיר הרעבה ; על הגולה לשאת בעול המס , בלא להתחשב במשבר . אף על פי כן , המם אינו מגיע . ביתר דיוק : הוא אינו מגיע מן המקור הראשי : מארה"ב . נאמר במברקים , שהא' הנטקה , מנהל קרן היסוד , הצהיר : הכנסות מאירופה נשארו בקירוב על אותה רמה כמקודם ; רק ארה"ב אינה משלמת . ממקור אחר נודע , עד כמה ארה"ב "אינה משלמת : " זה כבר שנה שלימה , שלא מגיע משם כמעט כלום . בינתיים , המשבר הכלכלי באירופה אינו קטן , מכל מקום , מזה שבארה"ב . ברור איפוא , שהעניין אינו נעוץ במשבר הכספי , אלא במשבר הפסיכולוגי . האנשים אספו , אספו , שילמו , שילמו , ולבסוף ראו — מה יצא ממאמציהם וקרבנותיהם , וידיהם רפו . ודבר טבעי לחלוטין הוא , שרפו ביותר הידיים באותה ארץ , שעד כה נתנה יותר מאחרות . מה שמאלף , כמובן , הוא זה , ש"שבתה" דווקא אותה ארץ , שרעשה בשעתה יותר מאחרות לגבי םיכויי הקסם של הסוכנות המעורבת . כישלון מהיר , מובהק ואכזר כזה אפילו אנו לא תיארנו לעצמנו . אך עתה גם על כך איני מתכונן לדבר : מדובר בנאמנות או אי נאמנות לעניין הציוני . אני מרהיב עוז בנפשי לטעון , שגם במשבר הכספים הנוכחי שבארה"ב ניתז היה בכל זאת לקבל משם , בקירוב , את ההכנסות הרגילות . קיומה של הסוכנות המעורבת לא היתה מוסיפה אליהן , כמובן , פרוטה , אך אותן פרוטות רגילות ( בשביל ארה"ב גם כיום אין זה אלא פרוטות , ( שנשאבו משם לפנים , ניתן Ttt לשאוב גם בשנת . 1930 ומדוע לא נסתייע הדבר ן כיון שאין עוד אימון . הצרה אינה רק בזה , שאין עוד אימון בהנהלה הציונית . הוא , כמובן , איננו , ועל כך אין כבר מתווכחים ; אולם האכזבה הלכה והעמיקה הרבה
|
|