|
|
עמוד:103
ישראל מעובדים כ 10 מיליון תנאם . מאז היה אומדן זה הולד ונשנה בכל המקורות הרשמיים ; ועוד בנובמבר אשתקד נקבו במספר זה , שעוד הוגדל בעשרה אחוזים , באורח רשמי בפני ועדת שאו . ולפתע מתברר , כי היתה " טעות , " כי הממשלה טעתה במשך עשר או שתים עשרה שנים רצופות ; ועוד איר טעתה ! — ששה וחצי מיליון במקום אחד עשר ! והרי כאן מדובר לא על האדמות המוזנחות : לורד סטנהופ דיבר במישרין על כך , שעשרה מיליון דונאם "מעובדים . " במלים אחרות : זהו השטח , שממנו ליקטו ה"ספנים הנאורים " נתוני קזומה , שנרשמו בספרי מחלקת החקלאות — והנה , במשך עשר שנים רצופות הם חשבו שהשטח גדול כמעט פי שניים משהוא באמת . עוד יותר מגוחך הדבר , ש"אמת" זו נתגלתה לפתע פתאום רק במרוצת ששה חודשים . מה קרה במשך ששה חודשים אלה ? הוועדות לרישום קרקעות , הפועלות בארץ מאז אשתקד , לא יגמרו את עבודת הצב שלהן , כפי שאומרים , גם כעבור עשר שנים . אף לא שמענו דבר על משלחת מיוחדת כל שהיא לסקר הקרקעות , ובלא פרסום ( וגם בלא תקציב ) אי אפשר לערוך אותו . לא נותר לנו אלא להסיק מסקנה אחת , אמנם מסקנת סיוט בהחלט , אבל מן ההכרח לעשות זאת . העניין הוא בזה , שבארץ ישראל מנהלים את ענייני הקרקעות שני פקידים : "הפקיד לענייני קרקעות" ו"מנהל ענייני רישום הקרקעות . " ועדת שאו קיבלה את "נתוני המידע" שלה מן הראשון ; מר סימפסון — מן השני . השני , כפי הנראה , ידע זה מכבר את המספר שלו , אך התרשל ולא מסרו לעמיתו , הקומיסאר לענייני הקרקעות ; והקומיסאר לענייני הקרקעות התרשל ולא שאל . משטר של אי סדרים מדהימים ; עם זאת , לגבי אלה המכירים את השיטות האנגליות בהנהלת העניינים בדרך פלל , — אין בכך מן הבלתי צפוי כלל וכלל . אבל דבר אחד ברור : מידע כזה של ממשלה לא יוכל לקבל שום איש רציני כבסיס ל"חוות דעת של מומחה . " ואולם , אם יש בסך הכל ששה וחצי מיליון דונאם אדמה "ראוייה לעיבוד , " הרי מתעוררת השאלה : על ידי מי , היכן , מתי , באלו כספים נערך הסקר לגבי שאר שמונה עשר וחצי מיליון הדונאמים ? הרי אין זה עניין של מה בכך . כדי לקבוע אם שטח אדמה ראוי לעיבוד או איננו ראוי , יש לברר , לכל הפחות , את מידת היקפה וטיבה של שכבת העפר . בשטח ההררי של ארץ ישראל עדיין יש חשיבות רבה לעובייה של שכבת העפר בעמקים . עוד בשנת 1919 ציין פרופסור גדס , כי שכבת העפר , שנגרפה על ידי
|
|