|
|
עמוד:101
ישראל . מלבד זה , חשוב לחקור עוד שאלת מים אחת — אגירת מי גשם ואפשרות ניצולם של ערוצים שונים לשם מטרה ז 1 ( הנה , למשל , בשביל המאגר העיקרי לשירות תחנת כוח החשמל על הירדן , ששטחה מגיע לקילומטר מרובע אחד , נוצל נקיק טבעי . ( כדי לחקור ולברר את כל זה , נחוץ גם הרבה זמן , גם מספר רב של עוזרים מומחים , העובדים בעת ובעונה אחת באזורים שונים , כלומר , דרושות הקצבות כסף גדולות . נוסף על כך ( ואולי בעיקר — , ( כוח הקליטה של הארץ תלוי באפשרויות השיווק והיצוא . כדי לברר צד זד . של העניינים , היה צורך לחקור את השווקים בארצות הסמוכות — סוריה , מצרים , עיראק , ואולי גם בארצות רחוקות יותר . לאחר ביצוע כל הדברים הללו , היה ' אפשר — אמנם לא במלוא הביטחון , ואולם לפחות על סמך ניחושים והשערות צנועים — לחוות דיעה , אם תהא ארץ ישראל מסוגלת להכפיל או לשלש את אוכלוסייתה במרוצת עשרות השנים הקרובות . מר סימפסון נסע יחידי . הוא הגיע לארץ ישראל ב 20 במאי , והגיש לממשלה את הדין וחשבון שלו , המקיף 185 עמודי דפוס , בלוויית לוחות סטאטיסטיים , ב 22 באוגוסט — בסך הכל שלושה חודשים ושני ימים . דבר זה היה מצחיק , אילמלא היה טפשי . עם זאת מחייבת מידת הצדק לציין , שלגבי שתי שאלות מודה מר סימפסון עצמו : איני יודע מאומה . עושה הוא זאת דרך אגב , ובכל זאת ... השאלות האלו הן : השקיית ושווקים . בעמוד 86 הוא כותב : "הערותי מתייחסות רק לגבי אי אלה מקורות השקייה שכבר ידועים . נחוץ מאוד לבצע נסיונות לשם חיפוש מקורות חדשים ... כדאי היה להקציב סכומים ניכרים לשם עריכת חקירה הידרוגרפית של ארץ-ישראל , מתוך תקווה למצוא את פלס המים של המעיינות והמים הארטיזיאניים , אם ישנם כאלה . נחוץ כמו כן לחקור את המקורות הקיימים ולעבד תכנית לשם ניצולם המדעי והכלכלי . " מכאן נובע — לפי הודאתו של המומחה עצמו — שעל הצד הזד . של העניינים עדיין לא ידוע דבר . כי "יש צורך לחקור את השאלה בדבר אפשרויות השיווק — , " זאת מזכיר מר סימפסון פעמים אחדות , בשעה שהוא מדבר על ענפי התוצרת של ארץ-ישראל . משמע , שהוא עצמו מודה כי אין הוא יודע . זה בעצם מספיק כדי לשלול כל ערך מחוות הדעת ה"מומחית" של מר סימפסון . כמעט כל השאלה בדבר האדמה ה"ראוייה לעיבוד" בארץ ישראל
|
|