|
|
עמוד:89
ויחשוב עצמו בעת מסעו רק לתועמלן של קרן היסוד ? שהוא ישתוק בשעה שבכל רומניה מאשימים הרוויזיוניסטים את ההנהלה "שלו" בעוונות כבדים ומגוונים 7 בקיצור : הם , כלומר , מנהלי שתי הקרנות רשאים לטעון שלא הם אשמים , אלא תוקף הנסיבות האובייקטיוויות . דרך אגב , את כל זאת הם אומרים . נניח שכך , אך הרי אז יש לשים לב גם למצב ה"אובייקטיווי , " שבו מעמיד אותנו "תוקף הנסיבות : " אותנו , כציונים ממלכתיים , ואותנו כרוויזיוניסטים . א ) באמצעיה של הקרן הקיימת לישראל נדפסים , כפי שאנו רואים , קונטרסים וספרים , שאת תוכנם אנו , ולא רק אנו בלבד , חושבים לאנטי ציוני . וכל זאת כאשר מוטל עלינו לתת כסף ולסייע באיסוף כספים בשביל הקרן הזאת . ב ) אפילו ניתן "להוציא מן השימוש" את הספרים והקונטרסים , הרי האנשים שכתבו אותם נשארים ; ואנשים כאלה הם לעיתים קרובות פקידי קבע בקרן ! משמע , שהם מנהלים תעמולה לא בדפוס בלבד , אלא בעל פה על כל צעד ושעל . וברור , מהי רוח התעמולה . והקרן הזאת — היא המקיימת אותם , והיא הנותנת להם את הסמכות הזאת . ועלינו מוטל לסייע לקרן הזאת . ג ) בכלל , על חשבון הקרן הקיימת ועל חשבון קרן היסוד מתקיימים הרבה מאוד פקידים כאלה , שהם חברים במפלגות , המנהלות מלחמה קשוחה נגד הרוויזיוניזם . והפקידים הללו , בהימצאם בשירות הקרנות , מנהלים לעיתים קרובות באורח אקטיווי את קו מפלגותיהם דווקא בכיוון זה . הבה נקווה , שהם עושים זאת רק בשעות הפנאי משירותם הרשמי , ואינם משתמשים לשם כך לא בנייר רשמי ואפילו לא בדיו רשמית ; בכלל , איני מתאונן כאן עליהם ואיני מערער כעת על זכותם להתעסקות לווי זו ; אני מצביע רק על התוצאה האובייקטיווית . הנה , למשל , מר א ,. פקיד הקרן , נוסע לעיר פלונית בענייני הקרן , משמע , גם על חשבון כספי הקרן , אבל בערב , בגמר עבודתו בענייני הקרן , הוא הולך לאסיפה ומבטל את מפלגתנו כעפרא דארעא — ולעולמי עד . אילמלא כספי הקרן — רק אלוהים הוא היודע , אם היה לאל ידו לנסוע לאותה עיר פלונית . ועלינו מוטל לאסוף את הכספים האלה . ד ) מר שמריהו לוין , מר סוקולוב ורבים אחרים — אלוהים הוא היודע
|
|