|
|
עמוד:77
בגדוד . היחסים עם הערבים משתפרים . הוא הוכיח בקונגרסים שאין אדמה פנוייה וראוייה לעיבוד בארץ ישראל ; עכשיו הוא "תובע" מן הממשלה אדמות פנויות וראויות לעיבוד . מבמות הקונגרסים ומבמות אחרות היה הוא מוכיח , כי בעלי התעשייה שלנו — הם סוחרי כפתורים משניפישוק , ואינם ראויים לשום חסות ועידוד ; עכשיו הוא "תובע" מכסי מגן . אחרי הטבח הוא "איים" על מאקדונאלד , שהוא יתפטר , אם מאקדונאלד לא ייכנע ; מר מאקדונאלד עדיין עומד במרדו , ומר וייצמן טרם התפטר . קשת צבעים , ולא אדם ; הכל יכול הוא להגיד — ועם זה תמיד בלא לחשוב על כך כלל . מתחת לרב גוניות ז 1 של השקפות חדשות מדי שבוע בשבוע מונחים שני יסודות מוצקים : השכלה מדינית עמוקה וטאקט רב . שני אלה נתגלו בבהירות במחזה האחרון בברלין , נסו נא אי פעם לבחון את מר וייצמן : מה זה מדינה דו לאומית ? למה אתה מתכוון בדברך על "קהילה אוטונומית" ? תתקבל אותה התוצאה שהיתה מתקבלת אילו שאלנוהו בשנת : 1919 איר אפשר לעשות את ארץ ישראל "עברית , כמו שאנגליה אנגלית — , " הרי באנגליה אין מיעוטים לאומיים , ואילו בארץ ישראל יש ? האמנם אתה רוצה לגרש את כל הערבים ? או ליהד אותם — ? אילו שאלוהו זאת אז היה מר וייצמן מודיע ברוגז , שאין הוא רוצה לא לגרש ולא ליהד את הערבים . ואם כן — כיצד אמר זאת ? פשוט מאוד : הוא לא חשב . הכריז מתוך השראה . מתוך אינטואיציה . כשאדם מקפץ ומדלג על פסגות האינטואיציה , הרי מה לו ולקטנות כאלו , כמו מיעוטים לאומיים , ההבדל בין Nationaistaat ( מדינה לאומית ) ובין Nationalitatenstaat ( מדינת לאומים ) ויתר המדעים ? א , 1 נגיד , מדינה דו לאומית וקהילה אוטונומית ? אנו עומדים כאן על גובה השכלה כזה , שמלים לועזיות נאמרות בלא כל יחס לתוכנן , פשוט , משום הן לועזיות ורבות משמעות , כמו בסיפור על אותו רוקח , שהיה מתאונן : "כל הלילה כאבו השיניים — ממש עינויי טאנטאלוס " 1 ושוב בנוגע לטאקט . דרשת המוסר על סוחרי הכפתורים משניפישוק נישאה דווקא בה בשעה שהשתדלו בעלי התעשייה בארץ ישראל בדבר מכס מגן . בקונגרס באזל הכריז מר וייצמן , שממשלת אנגליה תצביע מייד על דלת היציאה לאותם הציונים שיעיזו להביע בפני אותה הממשלה אי שביעות רצון מן המדיניות הבריטית : הדבר נאמר בה בשעה שבוועדה המדינית כבר היו מוכנות ההחלטות , המביעות אי שביעות רצון מרובה . והמימרה , שלפיה אין לנו צורר במדינה יהודית נאמרה באוגוסט , 1930 ימים אחדים לפני התכנסותה של מועצת חבר הלאומים .
|
|