|
|
עמוד:74
אף אחד ממאמריו עד אמצעו . שמעתי , עם זאת , מפי חובבי סגנונו , שהם בעלי סבלנות גדולה משלי , כי אפילו בשנת , 1903 בעת הפולמוס סביב תכנית אוגאנדה , לא עלה בידם , עם זאת . — לאחר קריאת עשר מיצירותיו של מר סוקולוב בשאלה זו — להחליט , אם הוא מחווה דעתו בעד או נגד . משום כך אני סבור , שאפילו קריאה שקדנית של המחבר הזה לא היה בה כדי לסייע לי להכיר את השקפותיו , כי יש בעולם הרבה דברים שאינם נתפסים , ואולם הדברים הבלתי נתפסים ביותר הם אלה שאינם קיימים כלל . אבל את נאומיו של מר סוקולוב נזדמן לי לשמוע לעיתים קרובות , ומשום כך די במשפט אחד , כדי שכל הנאום ( נאום כלשהוא (! יצטלצל כמו חי בתודעתי הרוטטת . כולם נתחברו , כידוע , על פי מתכונת אחת ; דוגמא להם יכול לשמש הנאום הבא , הידוע לכל , על עבר הירדן : — ידידי ! כאן התאוננו נואמים אחדים על קריעת עבר הירדן . אך מהו עבר הירדן ? הרי , לאמיתו של דבר , עבר הירדן הוא מדבר שממה . אמנם , בימי קדם נחשב עבר הירדן לאסם המזרח ; ואמנם , האדמה שם טובה והמים מרובים . אבל מה יוצא מזה ? בסחרה יש עוד יותר אדמה , ובאוקיינוס השקט — עוד יותר מים . למי זה נחוץ ? עבר הירדן , ידידי , הוא מדבר שממה גמור ... איני בטוח כל עיקר , כי דווקא נאום זה שמעתי מפיו של מר סוקולוב עצמו . יתכן מאוד , ששמעתיו במסיבה כל שהיא מפי אחד ממחקיו המרובים של מר סוקולוב . קשה מאוד לזכור ולעשות הבחנה בכך . כאשר מר סוקולוב מדבר מעל הבמה , נדמה לי תמיד שהוא מחקה את מחקיו . המתכון הוא פשוט מאוד : ה"הן" אינו הן , ה"לאו" אינו לאו , כל זה אינו נורא כל כך , אפשר להתפרנס גם בלי אוכל , אפשר להסיק את התנור -גם בלא דלק , ואם גם אי אפשר , — הרי גם זה לא חשוב ; השאח הפרסי קיבל אותי בחביבות רבה והוא תמים דעים אתי לחלוטין ... אגב , — הרי המוצג הזד , משמש אצלנו כנשיא והוא פור ^ ז את האידיאולוגיה שלנו לפני תקיפי עולם וגם לפני ההמונים . 2 והרי עוד מוצג אחד — מר וארבורג מניו יורק . אמנם , אין הוא נימנה 2 וארבורג , פליכס , ( 1937—1871 ) בנקאי יהודי בארה"ב . נשיא ה"ג'וינט" . ( 1932—1914 ) בהשסעת ד"ר וייצמן וד"ר מאגנס התקרב לציונות וסייע לייסוד הסוכנות היהודית . תרם סכומים מרובים לצרכי ארץ ישראל . יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית . ( 1929 )
|
|