הוועידה הרביעית

עמוד:57

כאלו תוך צער עמוק ; אבל לכד , שאי אפשר להשאיר את המונופולין על נציגות ציונית בידי צוות שהוא במהותו לא ציוני , מסכימים הכל . מצד אחר קיימת אותה תמימות דעים לגבי היחס אל ה"ניסיון האחרון : " הוא ייעשה בבחירות הקונגרס הממשמשות ובאות תור הפעלת מאמץ מרץ עילאי . את הלר הרוח הכללי היטיב להביע מ . גרוסמן בנאום הנעילה שלו לפני סיום הוועידה ! "להתראות — בקונגרס ה , 17 או בקונגרס שלנו . " השאלה שהציג מ . גרוסמן בדבר "פסק הזמן" תעורר בעיתונות הרבה דברי רכילות , בחלקם בשל אי הבנה , בחלקם בשל סתם אי הגינות . נתעלם מהשנייה ונשתדל לסלק את הראשונה . תפקיד הציונות מסתכם בכך , שיש להשיג רוב יהודי , זאת אומרת , להעלות לארץ ישראל אנשים רבים ככל האפשר . מבחינה זו לא יתכן שום "פסק זמן" מרצון ? השלטון האנגלי יכול לכוף אותו עלינו בכוח — אנו עצמנו לעולם לא נסכים לו , וניאבק נגד נעילת שערים בכל האמצעים האפשריים . אבל העניין הוא בכך , שבמשך השנים האחרונות נוקט המשטר בארץ ישראל "תחבולה" כזאת : מדי שנה מעלים אנו לארץ ישראל כדי אלף או אלפיים אנשים חדשים , או אפילו גם לא אלף אחד , אך לעומת זאת מכניסים אנו לארץ חצי מיליון לירות ואף יותר . הכספים האלה משמשים , במידה ניכרת , להגדלת תקציב ממשלת ארץ ישראל ; ממנו מקבלים אנו פירורים , חלק הארי מוצא להגברת עמדות עוינות לנו , — ואילו בסוף השנה מסתמכת הממשלה על ה"עודפים" לשם הוכחה , שהשיטה הנקוטה בידה היא טובה והיהודים מרוצים . בחר בהחלט , כי הסדר זה הוא בלתי נסבל , וכי ליחס כזה בין ההוצאות לבין התוצאות לא יסכים עם ישראל . הוא לא יסכים גם ל"תחבולה" החדשה , — המצאתו האחרונה של המימשל בארץ ישראל : לרכוש קרקע כדי שלא להתיר ליהודים להתיישב עליה . לא רק בקרב הרוויזיוניסטים , אלא בקרב כל האנשים , שניחנו בשכל נורמאלי ושלא סונוורו על ידי פולחן אלילי של "קרן" זו או אחרת , לא תיתכנה שתי דעות על כך . הכרחית בדיקה קפדנית מחודשת של תנופתנו התקציבית : יש לחולל תנופה זו למען הבנייה היהודית ; אם אין היא נעשית לתועלתה , אין היא דרושה ; ואם היא נעשית לשם חיזוק אויבינו , היא מזיקה . לנסות ולהכחיש כל זאת הוא דבר חסר טעם וחסר תועלת . אפשר , כמובן , לסלף את העובדות ( איננו מפקפקים בכך , שכל העיתונות הרשמית אכן

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר