|
|
עמוד:20
תל אביב היא מיטב היצירה בארץ ; הוא שיבח את היוזמה הפרטית וניבא כישלון לקבוצות שאינן מניבות פרי . בין הצירים היו גם כאלה שהצביעו על השימוש הבלתי הוגן שהפועלים עושים בכספי קרן היסוד למימון שכיתותיהם . ברוח זו ראה גם ז'בוטינסקי את מצב הדברים ביישוב העברי , אך הוא לא ראה עצמו מעולם "אוייב הפועלים . " נהפוך הוא , לא אחת דיבר וכתב בשבח הפועל העברי ומעולם לא זרק מרה אפילו במפעלי השמאל שלא ערבו לחיכו , אלא שהוא ביקש ל"אזך' את חשבון חשיבות תרומתם של בני כל המעמדות שנרתמו למפעל הציוני : "אין דבר אחד בארץ ישראל , שהפועל בנה אותו לבדו . בכל אבן , בכל עץ ובכל גבעול של עשב משוקעות שתי טיפות זיעה , וכל שאיפה ליחסנות מוכרחה להיכשל" " ) ארץ ישראל העובדת , " ד ו א ר ה י ו ם , 5 בדצמבר . ( 1932 אישור מקיף לפרוגנוזה הרוויזיוניסטית בשאלות המשק והחברה בארץ ישראל ניתן בשנת 1927 על ידי גוף נייטראלי ואובייקטיווי שבא מן החוץ בעקבות ההסכמה העקרונית בין ד"ר חיים וייצמן לבין מנהיג ה"לא ציונים" בארצות הברית — לואי מארשאל , נתמנתה ועדת מומחים , והוטל עליה להתוות קווים לפעילותה של הסוכנות היהודית המורחבת לכשתקום ( ב . ( 1929 עם חברי הוועדה נימנו בני סמר בקנה מידה בינלאומי ( לורד מלצ'ט , מגדולי התעשיינים בבריטניה , הבנקאים פליכס וארבורג ואוסקר ואסרמן וד"ר פרנקל , ( והם נעזרו על ידי צוות מומחים בעלי מוניטין . חברי הןועדה עשו בארץ כמה חודשים והעלו את מסקנותיהם בתחום ההתיישבות החקלאית , התעשייה , מקורות המימון , העלייה , העבודה , חינוך ובריאות על דין וחשבון , שפורסם ביוני . 1928 בדין וחשבון זה הודגש , כי כל עוד נתמכים הישובים החקלאיים על ידי קרן היסוד ותלויים בתקציבים לאומיים , תוסיף רמתם הכלכלית להיות ירודה ואין להם סיכוי להתבסס . צויינה השפעתה המוגזמת של ה"הסתדרות" על מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית . ביקורת חריפה מותח הדין וחשבון על קיפוח מוסדותיהם של בעלי הרכוש הזעיר , שהם האלמנט המתאים ביותר להתיישבות ולהתבס סות משקית . העדר התחייבות מצד הקבוצות להחזיר לקרנות הלאומיות את כספי ההשקעה שניתנו להן , גורם להעדר יוזמה וחריצות . בין שאר מסקנות הוועדה הומלץ על הפסקה מיידית של ייסוד קבוצות חדשות והפיכתן של הקבוצות שהוקמו לאחרונה למושבים . כן הומלץ בדין וחשבון
|
|