|
|
עמוד:17
מצומצם ביחס ( כ 800—700 בתקופת השיא . ( המטרה המוצהרת של ה '' גדוד" היתה "בניין הארץ על ידי יצירת קומונה כללית של פועלי ארץ ישראל . " מתוך התלהבות יתירה לקומוניזם הרוסי בעטו יוצאי "פועלי ציון" אפילו בתורת רבם , בר בורוכוב . כידוע , חזה בורוכוב את זרימת ההון הקאפיטא ליסטי היהודי לארץ ישראל , ובכך ראה הוא שלב ראשון והכרחי לבניין החברה הסוציאליסטית העברית . לעומתו הגיעו כמה ממנהיגי "אחדות העבודה , " ובן גוריון בראשם , למסקנה שניתן לעשות "קפיצת הדרך" ולדלג על השלב הראשון שתכנן בורוכוב ; לדעתם לא היה כל סיכוי להזרמת הון יהודי פרטי לארץ ; בעל ההון היהודי נושא עיניו רק לניצול ולרווחים ; ומכיון שבארץ לא ימצא את אלה ילד בהכרח לאמריקה ! מבוקשם של מנהיגי "אחדות העבודה" היה להשליך את יהבם על המהפכה העולמית . בן גוריון ויצחק טבנקין הכריזו בפומבי שהם בולשוויקים והשגירו בפיהם את מונחי הבולשוויזם המקובלים , כגון דיקטאטורד , של הפרולטאריון . " ) הננו לא רק מפלגת פועלים , " כתב באותם הימים בן גוריון . "תכניתי היא דיקטאטורד , של הפועל העברי בכל העניינים הלאומיים של העם העברי , וכשישלוט יטיל מיסים על הבורז'ואזיה , לטובת כל ענייני הלאום ( . " לנין נעשה לדמות נערצת , ובן גוריון ראה בו את "נביא המהפכה הרוסית ... איש רצון הברזל , אשר לא יחוס על חיי אדם ועל דם עוללים ונקיים לשם המהפכה . " חודשים רבים נידפקה המפלגה על דלתות האינטרנאציונאל ה 3 כדי להתקבל לשורותיו , אך מבוקשה לא ניתן להם משום שהיא לא עמדה במבחן 21 " התנאים , " שהציב ה"קומינטרן . " מובן , שהמפלגה לא רצתה לוותר על ציונותה , ומשום כר נקטה מדיניות חמקנית מחוכמת : היא הבדילה בין יחסה החיובי לשלטון הסובייטי בברית המועצות לבין יחסה השלילי ל"קומינטרן . " היה עם זאת גם צד קשה בשלטון הסובייטי , מבחינת המוסר הסוציאליסטי והיהודי : ראשי "אחדות העבודה" לא גרסו את שיטת הטרור , שהנהיג לנין בתקופת שלטונו . ואולם הסתייגות זו של חבריו במפלגת "אחדות העבודה" לא נראתה לו למשה ביילינסון , איש ההגות והפובליציסטיקה , בהדגישו , כי "מי שמקבל ב'אהבה נאמנה' את המהפכה הקומוניסטית מוכרח לקבל את אמצעי הטרור" ( ד ב ר , 25 באפריל . ( 1928 מובן , שכל דקדוקי העניות הסוציאליסטיים קומוניסטיים האלה נחשבו בעיני ז'בוטינסקי כקליפת השום , מתוך שהוא שלל את המשטר הסובייטי לחלוטין , אף חזה מראש כי פגיעתו תהא רעה , הן במפעל הציוני והן ביהדות
|
|