|
|
עמוד:8
הוא בראייה המערכתית של יישומי טכנולוגיות ידע , שבמרכזה ניסיון להרחיב את מקום הלמידה אל גבולות הרשת ולהתאים את זמן הלמידה ליכולות ולצרכים האישיים של הלומדים . זהו ניסוי מרתק של אנשים שהקדימו את זמנם , עם חזון , יכולת והתמדה , והמחקר מתאר את הקונפליקט בין תרבות החינוך לתרבות הטכנולוגית . ג . בית הספר העל יסודי הממלכתי הדתי "שלום" בפתח תקוה , בהנהלתה של גב' מלכי חסון . את המחקר והמאמר כתבה כרמית טרבס . בית הספר "שלום" הוא מוסד חינוכי אשר מתמקד באוכלוסייה המוגדרת כחינוך מיוחד , ומלווה את תלמידיו עד צאתם לחיים עצמאיים ושילובם במעגל העבודה . המסגרת הרעיונית של הניסוי מתבססת על גישתה ההומניסטית של פרופ' שונית רייטר , "מעגל ההפנמה , " המבקשת לטפח את ההבנה העצמית של הזהות על בסיס היכולות הקוגניטיביות והרגשיות של הפרט באשר הוא . בית הספר טיפח גישה מערכתית בכל דרכי עבודתו , שילב את חברי הצוות הרב מקצועי , והתמודד בהצלחה רבה עם הייחוד והשונות המודגשים של המוסד החינוכי . גם כאן יוחד מקום לתפקידה של המנהיגות בבית הספר . ד . בית הספר היסודי "כרמים" בראשון לציון , בניהולה של ד"ר יפה בן עמי . המאמר , שנכתב על ידי פרופ' דוד חן , מסכם שורה של מחקרים שנערכו בין השנים 1995 ו 2005 על ידי צוות המחקר של פרויקט " כרמים . " המחקרים המוצגים כאן הם רק חלק מן המכלול שנעשה ב"כרמים , " והם מייצגים את השילוב של היבטים כמותיים ואיכותיים של המחקר . בית הספר "כרמים" מתבסס על מסגרת תיאורטית הנקראת "בית הספר כמערכת ידע , " המדגישה את החינוך כתהליך המתווך בין הידע האישי והידע הציבורי ואת חלקן של טכנולוגיות הידע בשינוי מערכת יחסים זו . אל ניסוי "כרמים" הצטרפו מאוחר יותר עוד עשרה בתי ספר חדשים , אשר פעלו , כל אחד לחוד , על פי אותה תפיסת חינוך . במחקר מוצגים הישגיהם בהקשר של נתוני המיצ " ב והמחקר הבין לאומי של . IEA הבסיס הכמותי , הניתוח האיכותי וממדי הניסוי , הן מבחינת היקפו והן מבחינת משכו , מספקים מידע רב שיכול לשמש בסיס נאמן לקבלת החלטות רציונליות בנוגע לשינוי והתחדשות של החינוך . לאחר המאמרים המציגים את בתי הספר הניסויים מובא סיכום של ארבעת המחקרים , בניסיון לחלץ כמה לקחים אוניוורסליים מן הידע שנצבר בבתי הספר הניסויים . נוסף על הפרקים העוסקים בארבעת חקרי המקרה , יש בספר שני
|
|