|
|
עמוד:13
התהליך של חיפוש פדגוגיה חדשה , שתגביר את יעילותה של הלמידה . ( 7 ) היעדר מסגרת תאורטית מקיפה לחינוך מכביד על יצירת תבחינים להצלחה . צוואר הבקבוק העיקרי להכשרת מורים יעילה יותר נעוץ בהיעדר תורה פדגוגית חדשה . . 4 מבנה ארגוני , ניהול ובקרה רבים רואים את שורשי המשבר בחינוך במבנהו הארגוני , בדרכי הניהול שלו ובכלי הבקרה וההערכה המשמשים אותו . המבנה הארגוני הקלסי והאוניברסלי של החינוך הוא ליניארי ביסודו . התת יחידות של הזמן הן שיעור , יום לימודים , סמסטר ושנה , התת יחידות של המרחב הן כיתה ובית ספר , והתפוקות מוגדרות בכמות ידע נלמד — יחידות קרנגי , יחידות לימוד , תוכניות לימוד או מספרי בוגרים . חלק ניכר מן ההאשמות במשבר החינוך מופנה לסוגיית הניהול , וכך גם חלק ניכר מן הרפורמות שהוצעו ומוצעות מתמקד בבעיות ניהול — בית ספר יעיל , קביעת סטנדרטים לתפוקות וניהול באמצעות מבחנים שוטפים ( מיצ"ב בישראל , מבחני בגרות , מבחנים פנימיים ועוד . ( חלק אחר של הרפורמות מתמקד בשינויי מבנה של יום הלימודים , שנת הלימודים ( שנעה בין 180 ל 240 יום בשנה , ( שינוי מוטת השליטה בין מרכוז לביזור , שינויים במוקדי קבלת ההחלטות , חינוך ציבורי או הפרטה והתאמה לכללי השוק החופשי . ככלל אפשר לומר שמשבר החינוך נותר בעינו למרות שפע הרפורמות המבניות והארגוניות . ( 8 ) לסיכום אפשר לומר את הדברים הבאים : ( 1 ) החינוך במתכונתו הנוכחית אינו משביע את רצון ההורים , הקהילה , האקדמיה ושוק העבודה . מצב זה מוגדר ברמת משבר . ( 2 ) משבר החינוך הוא רב ממדי , והמשתנים המרכיבים אותו הם הישגים בלימודים , תוכניות הלימודים , פדגוגיה , מבנה ארגוני , ניהול ובקרה . ( 3 ) משבר החינוך הוא אוניברסלי . השונות בין חברות , מדינות ותרבויות היא בממדי המשבר ולא באופיו . ( 4 ) המחקר מזהה את התסמינים של המשבר . אין לנו בנמצא תאוריה מקיפה , שתיתן הסברים סיבתיים ותאבחן את המשבר . אם נקבל את התזה שהחינוך נמצא במשבר עמוק , יש חשיבות רבה למאמץ לשנות את המצב הקייס . בעבודה הנוכחית נסקור את המאמצים שנעשים בעולם לשנות את פני החינוך ולחלצו מן המשבר שהוא נתון בו .
|
|