|
|
עמוד:11
המרכזית , של אינטלקטואלים בשדה התרבותי והפוליטי בעידן המאוחר של משטרי סאדאת ומובארכ , משמשת עדות למסורת השומרת על חיות מסוימת . באתרי הפעילות האסלאמית הרדיקאלית , לסמכויות דתיות שמור כתמיד מעמד אינטלקטואלי רם ורב השפעה . אך יחד עם זאת , בעוצמה , בחשיבות וביוקרה מהם נהנה כפורום ליצירת תרבות מודרנית חילונית , הסלון של שנות השמונים היווה אך הד עמום , מעין מצבת זיכרון , למעמד הנשגב שהיה לאינטלקטואלים בחברה המצרית בעבר . א , עירן האינטלקטואלים : מהפך היסטורי והמצאת האינטלקטואל אכן , תור הזהב של האינטלקטואלים במצרים התחולל בעידן הטרום מהפכני . היתה זו התקופה של שלהי המאה התשע עשרה והמחצית הראשונה של המאה העשרים , במיוחד ארבעת העשורים הראשונים שלה , שיצרו את התנאים ההיסטוריים לפריחת " עידן קלאסי " של פעילות אינטלקטואלית דינאמית ליצירת תרבות חדשה . דומה כי לא צריך להיות לנו קושי רב להצביע על תקופת העיצוב הזו כתור הפריחה של החיים האינטלקטואליים . מי שיתבונן בחברה ובתרבות המצריות של אמצע המאה התשע עשרה , כלומר בשנים 1850 1860 לערך , וישווה אותה לחברה ולתרבות של מצרים כמאה שנה מאוחר יותר , דהיינו 1940 1950 לערך , יגלה כי בתקופה קצרה יחסית התחוללה מהפכה כללית במבני היסוד של התרבות , החברה והפוליטיקה , שהפכה את מצרים מפרובינציה עות ' מאנית ומקהיליית תרבות עות י מאנית - מצרית למדינה לאומית ולקהיליית תרבות לאומית מצרית ערבית . כשמרכזים את תשומת הלב למימד התרבותי עצמו - וזהו עיקר ענייננו כאן - במיוחד להתפתחות תרבות האליטות , המהפכה הזו מתגלה במלוא עוצמתה ההיסטורית : שידוד מערכות תרבותי טוטאלי , שהוליד מערכת תרבותית מודרנית חדשה למצרים בפרט ולדוברי הלשון הערבית בכלל . כפי שנוכל לראות , לא רק המבנה החברתי של האליטות הללו השתנה , אלא גם התרבות שהן יצרו וצרכו . במחצית המאה התשע עשרה , בעקבות הרפורמות והתמורות הגדולות שחוללו מוחמד עלי ( מחמת עלי בתורכית ) ויורשיו בחברה , בכלכלה ובמבנה השלטון , בעקבות תהליכי המודרניזציה המואצים בצבא , בחינוך ובארגון המינהל המרכזי והמקומי ועם צמיחת הבירוקרטיה המודרנית , הלכה ונוצרה תרבות אליטה חדשה עות ' מאנית מצרית . התרבות החדשה הזו נועדה לתת ביטוי לשינויים שנתחוללו הן במצרים והן באימפריה העות ' מאנית בתקופת הרפורמות של התנט ' ימאת , ולהעניק משמעות להתנסות החדשה עם המציאות המודרנית המוקרנת מאירופה . מבחינת התכנים והסמלים שלה , תרבות האליטה הזו התאפיינה בקווי המשכיות לוקאליים מצריים ואימפריאליים עות ' מאניים , ששיעתקו נורמות וסמלים של תרבות האליטה העות ' מאנית מצרית אשר צמחה באיטיות במהלך שתי המאות הקודמות , המאה השבע עשרה והמאה השמונה עשרה . אך היו לתרבות הזו גם סממנים ומאפיינים חדשים לחלוטין , שנוצרו בהתנסות הייחודית של המודרניזציה . זאת מכוח ההשפעות החומריות והאידיאולוגיות האירופאיות , שחדרו למערכת העות י מאנית ומכוח הדגמים והמוסדות שקברניטי הרפורמות שאלו מאירופה ואיזרחו בתרבות העות ' מאנית מצרית המקומית . אלא שהתרבות החדשה הזו נוצרה בעיקרה ביוזמת המדינה , קברניטיה וסוכניה . היא עוצבה בניצוחם של מוחמד עלי ויורשיו , עבאס , סעיד ואסמאעיל . למעט "אינטלקטואלים " יחידי סגולה , בעצם בירוקרטים של המדינה ( כגון רפאעה ראפע אל טהטאוי או עלי מובארכ , ( לאינטלקטואלים כגוף אוטונומי היה חלק קטן מאוד ביצירת התרבות העות ' מאנית מצרית הזו או בהנהלתה בקרב קבוצות האליטה המתרחבות אך עדיין קטנות ומצומצמות . היתה זו "תרבות מודרנית " של תקופת המודרניזציה הראשונה ,
|
|