|
|
עמוד:7
פתח דבר קובץ התרגומים המוגש בזאת לקורא הוא ראשון מסוגו . לראשונה , מופיעה בעברית אסופה המאגדת בתוכה תרגומים מכתביהם של מי שמוגדרים עמודי התווך האינטלקטואליים בתרבות המצרית המודרנית . מפעל זה לא היה יוצא לפועל אלמלא עבודתם המסורה של מתרגמים ועורכים , אשר הקדישו מזמנם וממרצם להצלחתו . ברצוננו להודות , בראש ובראשונה , לפרופסור ישראל גרשוני , שניצח ביד אמונה על עבודת התרגום והעריכה וסיפק תובנות שלא תסולאנה בפז באשר לצפנים הייחודיים להקשר התרבותי המצרי ובאשר לדרכי העברתם להקשר הישראלי . תודתנו שלוחה בזאת לפרופסור יעקב שביט וליאיר ורדי מהוצאת רמות , אשר הגו את הרעיון העומד בבסיסו של ספר זה , עודדו אותו , תמכו בו לאורך כל הדרך ואיפשרו את מימושו . אנו מודות מקרב לב למתרגמים נעמה בן זאב , יאיר חורי ואתי תרם , אשר התמודדו עם האתגר הכרוך בתרגום יצירות הגות אלה לעברית , תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי תרבותי שבו חוברו . תודה לשני כץ גרשוני על הסיוע בבחירת השם לקובץ . לבסוף , אנו מכירות תודה לירון קליין ולד " ר קמילה אדנג על עזרתם בהבהרת מונחים דתיים ומשפטיים אסלאמיים סבוכים שנתקלנו בהם במהלך מלאכת התרגום . ניתן לראות בתהליך העברתו של טקסט משפה אחת לשפה שניה מעין יצירה העומדת בפני עצמה ונטועה בהקשר תרבותי והיסטורי של התקופה בה היא מתורגמת . התרגום משקף , בין השאר , את תובנותיו של המתרגם , החותר להיות נאמן לכוונת המחבר בהקשרה ההיסטורי תרבותי . השתדלנו להימנע מתרגום מילולי ולספק לקורא העברי , עד כמה שניתן , תרגום קולח ובהיר , אשר נאמן לרוחם של הטקסטים . מכאן , מונחים טעונים , הקשורים לרשת מסועפת של משמעויות , תורגמו באופנים שונים , בהתאם להקשר הטקסטואלי שבו הופיעו . המונחים וטניה וקומיה , לדוגמה , מופיעים הן באחד מחיבוריו של אחמד לוטפי אל סיד והן בחיבורו של חסן אל בנא . את שני המונחים ניתן לתרגם כפטריוטיזם או בלאומיות , אבל הפרשנות הניתנת להם על ידי כל אחד מהאינטלקטואלים הללו , משנה לחלוטין את משמעותם . בעוד שאחמד לוטפי אל סיד מכוון בשני מונחים אלה ללאומיות טריטוריאלית על פי המודל האיטלקי או היווני , חסן אל בנא מנכס את המונחים הללו להקשר אסלאמי סלפי , ומשתמש בהם על מנת לנגח את אותה תפיסת לאומיות אירופאית , המיוצגת על ידי אחמד לוטפי אל סיד . ברוח דומה , בבחירתנו את שיטת התעתיק השתדלנו להקל על הקורא העברי והוספנו , לעיתים , תנועות עזר המסמנות את התנועות המתאימות בערבית , גם כאשר תנועות אלה לא הופיעו במקור . על מנת להקל על רצף הקריאה , השמטנו מספר משפטים בחלק מהטקסטים . כמו כן , הוספנו כותרות משנה על מנת לחדד סוגיות מרכזיות המופיעות בטקסט . אנו תקווה כי אסופת התרגומים הזו תהא תוספת ראויה , אשר תעשיר את מדף הספרים העברי במכמני התרבות הערבית על מיגוון פניה . אף כי תרגומים בתחום הספרות היפה , המחזאות והשירה כבר רכשו להם מקום של כבוד בין יצירות המופת העולמיות שתורגמו לעברית , הרי שבתחום ההגות , קובץ זה הינו ראשון מסוגו . ניתן לראות בקובץ זה מעין ניסיון לחשוף טפח מהתרבות המצרית העשירה ורבת הפנים בפני הציבור הישראלי , המורגל בקריאת יצירות שנכתבו בהקשר אירופאי ואמריקאי . ליאת קוזמא , אורית בשקין
|
|