|
|
עמוד:60
הנסיון האחרון לכבוש את הקונגרס מבפנים . ואכן , לדעת משקיפים רבים , היו סיכויי ההצלחה לרביזיוניסטים ב1931- טובים משהיו בעבר . רוח-נכאים הילכה במחנה הציוני . פרעות תרפ"ט הסעירו את הלבבות וגרמו לאכזבה ניכרת מן ההנהגה הציונית ומפשרנותה . הציונות היתה בנסיגה ומשום כך נטו רבים לרביזיה במדיניותה ובטאקטיקה שלה . בחוגים רבים נשבה רוח של התנגדות למנהיגותו של ד"ר וייצמן . מתינותו ונכונותו לוויתורים קוממו אותם , ובהכרזותיו המתכחשות לזכויות-היסוד של הציונות ובכפירתו בעצם השאיפה להקים מדינה יהודית , בעלת רוב יהודי בארץ-ישראל , — הגדיש את הסאה . מערכת הבחירות שניהלה מפלגת הצה"ר היתה נמרצת ויעילה ; היא הניבה פירות . מספר ציריה בקונגרס הגיע ל 21 % , 52 מכלל הצירים — המפלגה השלישית בגודלה . למן היום הראשון לדיוני הקונגרס נעשתה מפלגת הצה"ר למרכזו , הואיל והיא חתרה בכל כוחה להביא לאישור הצעת החלטה בדבר "המטרה הסופית" של הציונות " ) מדינה יהודית , בעלת רוב יהודי . ( " הרוחות סערו . דרישת הרביזיוניסטים כמו נתבקשה מאליה : היה צורך בהכרזה מחודשת , הואיל ולאחרונה חל סחף בעמדות הציוניות . "הספר הלבן ( 1930 ) '' ערער כמה מיסודות הציונות , ו"איגרת מאקדונאלד" , ( 1931 ) שאמורה היתה להיות כעין מחוות פיוס — לא ניתן להסתפק בה . דומה היה שהמפעל הציוני שוקע והולך לנקודת-שפל . הצהרות הנסיגה של ד"ר וייצמן השרו מבוכה ודכאון בקרב כל הסיעות . לאחר נאומו הגדול של ז'בוטינסקי " ) אני מאמין ( " ניטשה התמודדות חריפה על הקולות הצפויים להכריע את גורל ההחלטה . נמצאו לה תומכים רבים בקרב צירי המפלגה הדתית , "המזרחי , " ובקבוצה האקטיוויסטית של ציוני ארה"ב , בראשותו של סטיפן וייז . כוחות שני המחנות היו שקולים , ועם זאת ניכרה נטיה גוברת והולכת לצד האופוזיציה : רוב צירי הקונגרס רצו בשינוי ודומה היה שהשעה כשרה לכך . או-אז נתחכמו ראשי מפלגות הפועלים , חסידי וייצמן הנאמנים , ומצאו להם תחבולה להלך בעזרתה אימים על הצירים שנלכדו ב"שבי קסמו" של ז'בוטינסקי . בחדרי הקונגרס , במועצות-סתר , ניזום המברק שנשלח לבאזל בבהילות בלתי רגילה על-ידי ראשי ה"הגנה" בארץ-ישראל , ובו אזהרה מאיימת : אם תתקבל החלטת "המטרה הסופית" יחדשו הערבים את התנפלויותיהם על הישוב העברי . האיום היכה את המהססים בתדהמה ורובם נרתעו ברגע האחרון מתמיכתם : ההצעה הרביזיוניסטית נדחתה . בסערה הכללית שנתחוללה לאחר ההצבעה נתגלגל פסוקו של ז'בוטינסקי כרעם באולם הדיונים : "זה איננו קונגרס ציוני , " ובתוך כך הוא עמד ממקומו וקרע את כרטיס-הציר שלו ; ואז נשאוהו מעריציו על כתפיהם אל מחוץ לאולם - מחווה
|
|