5 חבר ההנהלה הציונית

עמוד:45

המשבצת שלה בלוח השחמט הכללי . אדם בעל שיעור קומה מוכרח לחטוא ולחרוג מכללי הפעולה המשותפת . " ז'בוטינסקי היה נכון להסתלק לחלוטין מן העבודה הציבורית , כדי שלא להניח להיווצרותו של מצב , בתוך ההסתדרות הציונית ומחוץ לשורותיה , "שבו אעשה דבר מלבד מה שאומרים לי היאורים ותומים' שלי . " אולי בכך נעוצה הסיבה שכל שנות פעילותו בתחום הציוני הרגיש ז'בוטינסקי כאילו הוא בן-חורג בקרב בני עמו , "זר הנני בישראל , " בלא בית ברחוב היהודים , וד"ר וייצמן אכן נטה להסביר את אישיותו של ז'בוטינסקי דווקא על רקע "גויותו" זו , כביכול : "זיבוטינסקי הציוני הלוהט היה מאוד מאוד לא-יהודי בהליכותיו , בגישתו ובנימוסיו" ; על כל מעלותיו של האיש "היה פרוש משהו פרשי-תיאטראלי , מין אבירות משונה ויוצאת דופן , לא יהודית מכל וכל . " תוכנית ליצירה ספרותית פרישתו מן ההנהלה הציונית הוציאה את זיבוטינסקי אל המדבר הפוליטי , אך ברור היה מראש , כי "גלותו" לא תימשך לאורך ימים . שתי נשמות התרוצצו בו ו האחת , נשמת האידיאליסט-הלוחם , וזו דחפה אותו בלא הרף אל זירת הפעולה הציבורית , והאחרת , נשמת היוצר , וזו היתה משלימה לכאורה עם התבודדותו כל חייו ב"מגדל השן . " דומה היה עליו , כי שניות זו בהווייתו היתה כפויה עליו מן החוץ : "אני מטבעי יושב-אוהל , והבריות תמיד סחבו אותי לפוליטיקה . " ברם , הסבר זה דחוק , שכן מן המפורסמות הוא שכל המרגיש עצמו בעל שליחות אינו יכול להישאר ספון בביתו על-פי צו הגיונו . נגזר איפוא על ז'בוטינסקי להוסיף ולחרוש בשדה הציונות ורק ב"שעות רחמים בין השמשות , " בתקופות הפוגה והינתקות-מה מן "המטבח הציוני , " ניתן לו לפנות לעיסוקיו-תחביביו — הספרות , השירה וההגות בגורל אנוש . "העבודה הסיפרותית היתה מקור תענוגי , נחת רוחי ותקוותי בחיי , " כתב . משנשתחרר ב 1923 מעול הציבור הכין לו זיבוטינסקי תכנית עבודה לשנים רבות ; ברם , רק חלק ממנה הצליח להגשים במרוצת הזמן . מחשבה רבה השקיע במלאכת התרגום של יצירות דאנטה . לשם כך חיבר מילון מיוחד למקצב ה ^ רצינות . תחילה היה סבור שכוחו לא יעמוד לו להריק לעברית חדשה את צלילי הניב הטוסקאני ! אך רוח-האמן צלחה עליו והוא הספיק לתרגם שליש מן "התופת" ותשיעית מן " הקומדיה האלוהית . " אחת ממיטב יצירותיו היא "שמשון , " רומאן היסטורי , שנועד להיות חלק ראשון מטרילוגיה תנ"כית , ואולם שעת-היצירה לא הספיקה לו להשלים את הסידרה . אף-על-פי ש"שמשון" נכתב ברוסית , הרי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר