|
|
עמוד:29
במצרים , ואילו ז'בוטינסקי יצא לנהל את המשך מאבקו באיטליה . שם נפגש עם פנחס רוטנברג , המהפכן היהודי-הרוסי שחזר אל עמו ונעשה לציוני , והם נדברו ביניהם לחלק את תחומי פעילותם : ז'בוטינסקי באירופה , ורוטנברג — בארה '' ב . באיטליה ובצרפת עלו מאמציו של ז'בוטינסקי בתוהו ו איש מן המדינאים שבפניהם שטח את רעיון הגדוד לא היה נכון להושיט לו עזרה , ובלית ברירה עשה ז'בוטינסקי את לונדון לבסיס-פעולה , ושם השקיע עצמו במלאכת התעמולה ובטיפוח הקשרים — עבודת-פרך שהעסיקה אותו יומם ולילה . בסוף , 1916 לאחר שנתפרק "גדוד נהגי הפרדות' , בא גם טרומפלדור ללונדון ועמו 120 מחייליו , וכן גס המפקד פאטרסון , והתעמולה למען הגדוד קיבלה תנופה חדשה . שרידי '' גדוד נהגי הפרדות" '') הפלוגה ה ( " 16 נהפכו לגרעין הגדוד העברי , וכדי לשמש מופת לאחרים התגייס לשורותיו גם ז'בוטינסקי עצמו . הקאריירה הצבאית שלו החלה בדרגת טוראי , ללא פריבילגיות יתירות : אף הוא הסתופף בקסרקטין , שטף רצפות והדיח כלים במטבח , ובתוך כך נתפנה — בחלק מיומו העמוס — גם לתפקיד התעמולה וקיום המגעים עם חוגי השלטון . הוא המשיך בהגשת תזכיריו ובפגישותיו , — אחת מהן , בעודנו במדי טוראי , עם לורד דרבי , שר-המלחמה בכבודו ובעצמו . ( העלאתו בדרגה חלה כעבור זמן ( . הנצחון בסופו של דבר הניבה עקשנותו פרי , במידת-מה , כמובן , גם הודות לנצחונה של ה"אכסולה המזרחית" ולהיערכות הבריטית להתקפת-הסתערות בחזית ארץ-ישראל . ב 23 באוגוסט 1917 נתפרסם ב"גאזט" ( העתון הרשמי ) דבר האישור מטעם ממשלת בריטניה ליצירתו של הגדוד העברי . התנגדותם של המתבוללים הוכרעה , אך לא בלא שנחלצו לקרב אחרון . הס הוסיפו להתנגד להענקת סמלי הלאומיות היהודית לאנשי הגדוד : תגי מגן-גדוד , ציור המנורה ועליה המלה "קדימה" היו כצנינים בעיניהם . הלורד דרבי לא עמד בלחצם , ולבסוף נתקבלה פשרה , תחילה ייקרא הגדוד בשם "הגדוד ה 38 של קלעי המלך , " אך בבוא היום וחייליו יצטיינו בשדה-הקרב — או-אז יזכו בשם "גדוד יהודה" ובסמלים הלאומיים . ב 2 בפברואר 1918 נערך מצעד הגדוד בחוצות לונדון , לקול תרועת ההמונים . לאחר לילה אפל וארוך , רצוף עמל אל-אנושי , יאוש ועגמת-נפש , האיר שחרו של ז'בוטינסקי . למחרת יצא הגדוד לחזית ארץ-ישראל . תחילה נשתהה באלכסנדריה להשלים בה את אימוניו , ובתוך כך נוסף לו לז'בוטינסקי תפקיד מיוחד ו בגלל ידע הלשונות שלו נתמנה לצנזור על מכתבי החיילים ! ביוני ניתנה הפקודה לצאת לחזית בהרי אפרים , בין ירושלים לשכם . ב 15 בחודש זכו חיילי הגדוד ל"טבילת האש , " ובמחצית אוגוסט
|
|