|
|
עמוד:46
רוח עברית מהימנה חופפת עליו . זיבוטינסקי היטיב . לתאר את תקופת כנען על גינוניה והוד-קדומים שבה ; הוא פרש לפני הקורא יריעה רוטטת שלימה של חיי העם , השבט והיחיד , וירד לעומק חייו הכפולים של השופט העברי . אפשר שמלכתחילה לא הועיד ז'בוטינסקי את יצירתו להיות רומאן מגמתי , ועם זאת הרבה חכמת-חיים וקנייני-עם אקטואליים יש בה . אין ספק שהיא הדריכה דור שלם בציונות ערב מאבקו של העם לשחרורו הלאומי . יש בה ביצירה זו בוודאי גם יסודות אוטוביוגרפיים ו שמשון זר לעמו ולשבטו וזר לפלשת בעת ובעונה אחת , כאילו הוא שרוי בשני עולמות , ועם זאת במעמקי נפשו הוא אוהב את אחיו ומצמצם עצמו לפעילותו למענם ו הוא דוחה , למשל , את ההצעה לשמש בתפקיד הסרן הששי בממלכת פלשת . " חמשתם" היא יצירה ממין אחר . אם משקף "שמשון" את קוטב קשיות אופי הפלדה באדם , הרי "חמשתם" מצוי בקוטב הנגדי של רכות סנטימנטאלית . שנים רבות נרקם בנפשו של זיבוטינסקי סיפור-חייהם של בני משפחת מילגרום באודסה קודם שמצא אותו בשל להוצאתו לרשות הרבים — פרעון חוב אישי לעבר עצוב-אהוב . ועם זאת גם לקח לעם כולו יש ברומאן ; המחבר מבליט בו את סופה הצפוי של הגלות היהודית — על כל המשתמע מכך ; סוף רע ומר — בשורת הקץ של עם ישראל בתפוצותיו . על מפעל חינוכי רב-חשיבות אחר שקד זיבוטינסקי כשנתיים ימים ; האטלס העברי הראשון , ספר לימוד שחסרונו היה מורגש בכל מקום שבו הוקם בית-ספר עברי . יחד עם ד"ר שמואל פרלמן עבד עבודת-פרך ועשה לילות כימים בבית-הדפוס והליטוגראפיה בלייפציג : מלאכה קשה היתה זו לחרות אותיות עבריות על לוחות-האבן . האטלס ראה אור בשנת . 1925 מזרח ומערב כל אותן השנים לא הניח זיבוטינסקי ידו גם מלטפח את גן הלשון העברית . מאוהב היה בכלי-חמדה זה וביקש לתרום משלו לשיפוצו . חדשים אחדים לפני פטירתו כתב ב"חזית המלחמה של עם ישראל : " "אני , היודע את מחצית פושקין על-פה , מוכן בכל יום למכור את כל השירה החדישה ברוסיה בעד שבע אותיות של האל"ף-בי '' ת המרובע . " עם זאת היה זיבוטינסקי חסיד הלאטיניזאציה של הכתב העברי והוא עשה רבות להפצת הרעיון הזה . הרבה עשה גם לשיפור ההיגוי של שפת המלכים , הנביאים וחכמי-התורה לדורותיהם , אף כתב ספרון מיוחד " ) המבטא העברי , ( " שהיה בבחינת יצירה חלוצית בתחומה . אזנו היתה רגישה לכל צליל והגה , ונראה היה לו כי לשון-תפארת תהדהד כמנגינה
|
|