|
|
עמוד:10
הרוסית וספרותה , "כמעט שנכשל בציון בלתי-מספיק בחיבור רוסי . ( " ! סמלי הוא הדבר , שיצירתו הראשונה , שנתפרסמה בדפוס ( בעתון "יוז'ניה אובוזרניה , ( " בהיותו בן , 16 היתה "רשימה פדאגוגית , " המדברת בגנות שיטת הציונים . חוסן האמונה התוודעותו של ז'בוטינסקי לעמו באה לו בעקבות מגעו הראשון עם העולם היהודי השורשי . בדרכו מרוסיה לברן עבר דרך גאליציה ועמד בה על מהותו של הגיטו היהודי . באודסה לא ראה יהודים בעלי פיאות וקאפוטות ולא נתקל בעוני מרוד כל כך . הרושם שעשה עליו מצב אחיו , בני עמו , היה קשה , וביחוד סלדה נפשו מפני ההשפלה שהיתה מנת-חלקם יוס-יוס ; יהודים זקנים ונשואי-פניס מסירים את ה '' שטריימל" כל אימת שהם מדברים אל ה"פריץ '' ברחוב . אורח-חיים כזה פגע בו , והוא מאס ב '' הומור העבדותי , " המסתפק ב"ביטול '' השונא התקיף במקום מרידה . " "הזה הוא עמיל — '' שאל את עצמו תוך שנתקף רגש בושה . אולם לימים הבין שיש גם צד אחר ל '' מטבע" האופי של עמו . ? יש גאוות-חוסן במאמין היהודי התמים . הנה , למשל , ב 1905 נזדמן לו לנסוע ברכבת מפטרבורג לאודסה במחלקה השלישית . כשנעצרה הרכבת בווילנא נכנסו אל הקרון רק יהודים , דוברי יידית . היתה זו שעת בוקר והס עמדו לתפילת "שחרית , " התעטפו בטליתותיהם והתעטרו בתפיליהם . צעירים יהודים , חברי ה"בונד , " שישבו אף הם בקרון , הרימו קול מחאה : "כאן לא בית-כנסת , " אך החרדים השתיקו אותם בכעס עצור : "רצונכם — לכו לכם , ואם לא — בחוזק-יד נוציאכם מכאן אם תפריעו לנו בתפילתנו . '' מבקר-הכרטיסים הרוסי , שנכנס אל הקרון בשעה שעמדו המתפללים ב"שמונה-עשרה , ' המתין עד שסיימו את התפילה . באותו מעמד שקע זיבוטינסקי בהירהורים ! אם מעז היהודי המאמין להתנהג כך כלפי מבקר-הכרטיסים הגויי ולהתעלם מגידופי ה"בונדאים , " הרי שעוד יש תקווה לעם ישראל י מאמינים כאלה מסוגלים עוד לחולל גם מהפכה ולנצח . רגשות ציוניים עמוקים פעמו בלבו של זיבוטינסקי מתחת לסף ההכרה משחך נעוריו . ב 1898 נתפרסם שירו "עיר שלום" בירחון היהודי ברוסית "ווסכוד" ; "עיר שלום" היא ירושלים השרויה באבל על החורבן . מפי השייח איבן-עלי שומע המשורר , כי בימי קדם הבטיח אלוהים להחזיר את עם ישראל לציון , ובבוא היום תתגשם הבטחתו . בתקופת למודיו באיטליה חל ניתוק גמור בחייו לא רק מבחינה ציונית , אלא גם מבחינה יהודית . הוא נטמע , כאמור , בסביבתו החדשה ונקלט בה בלא שנמצאו לו מערערי זהות . הוא לא הבחין ביהודים בין מכריו , ואפילו לא הטריח עצמו לערוך ביקור
|
|