|
|
עמוד:13
פרק ראשון סוגיות בחקר חילוף תרבויות , 1977 שלמה דשן ומשה שוקד מי שמע כזאת י מי ראה כאלה ! היוחל px ביום אחד ? אם יולד גוי פעם אחת ? ( ישעיה סו , ח ) לפני הקמת המדינה היו בארץ רק קהילות קטנות של יהודים מצפון אפריקה , שהתרכזו בעיקר בערי הקודש העתיקות , ירושלים וטבריה . מאז שנת תש"ח עלה מספרם של יהודים אלה והגיע כדי 400 , 000 ויותר מכלל האוכלוסיה היהודית בישראל . יוצאי צפוךאפריקה הפכו לגורם בולט בחברה הישראלית . גלי העלייה ההמונית מצפוךאפריקה הומרצו ונישאו על כנפי החזון הנבואי של קיבוץ הגלויות וחידוש העצמאות היהודית , חזון שנשתמר בחיוניותו במשך הדורות ואשר הגשמתו נראתה מתרחשת בעליל . הכרזת העצמאות היתה מאורע כה דרמטי ופתאומי עד שנתקשרה בתודעה של החזון המשיחי בשיאי שיאיו . אכן דברי ישעיה הנביא נתממשו . אולם המציאות שבה נתקלו העולים בהגלעם לישראל לא עמדה תכופות במבחן חזון זה . עם הפיכת החלום למציאות נתלווה לו גם טעם מר . הוויה דמיונית , נכספת וזוהרת , הפכה למציאות חולין מורכבת מאוד של אורות וצללים , שחולשות אנוש לא נעדרו ממנה . כיוצאי ארצות מוסלמיות אחרות כך גם עולי צפוךאפריקה עמדו בפני מכלול של בעיות הסתגלות קשות בישראל . היה עליהם להתמודד עם תנאים סביבתיים , חברתיים ותרבותיים , אשר זעזעו אצל רבים מהם את כללי התרבות שהיו מורגלים בהם ואת יסודות האמונה שעליהם התחנכו . כן נתערערו דפוסי היחסים החברתיים שלהם , וגם דימוי הזהות הקבוצתית העצמית כפי שהיא נשתקפה בעיניהם קודם עלייתם לארץ . אף היה על העולים ללמוד לשתף פעולה עם קבוצות חברתיות שאותן לא הכירו קודם לכן , להסתגל לתפקידים חדשים ולאמץ נהגים חדשים בדרך להישגים כלכליים וחברתיים . קיצורו של דבר : הם היו לדור תמורה . מכאן ואילך הפכו יוצאי צפון אפריקה לחלק מחברה יהודית גדולה יותר , והם זוהו בתוכה על פי ארצות מוצאם . כך , אפוא , במקום זהותם הקודמת כ'יהודים' בין
|
|