אידיאולוגיות ויישומיהן במוסדות חינוך יעקב עירם, רבקה גלובמן

עמוד:9

האידיאולוגיות כפולה : מחד גיסא , הן מתעצבות בהשפעת המנטליות של הקבוצה ומשקפות אותה במידה רבה , ומאידך גיסא , הן גורם חשוב בעיצובה של המנטליות בתהליך מעגלי . כאשר דנים במערכת חינוך מובנית , ממוסדת ומכוונת במודע , יש למרכיב הזה של המנטליות , המשקף אידיאולוגיות ופילוסופיות חינוכיות או משתקף בהן , תפקיד מרכזי . על סמך ההנחה שגישות ההוראה במוסד החינוכי מבוססות על האידיאולוגיה והתפיסה הפילוסופית של המוסד , ( Petrie , 1992 ) התיאוריה העוסקת בהיסטוריה של המנטליות יכולה לשמש בסיס לניתוחן של גישות ההוראה במוסדות החינוך לסוגיהם על פי האידיאולוגיות שעל בסיסן הם פועלים . ההיסטוריון הויזינחה הציע למיין תופעות ותהליכים על פי תפיסות אידיאולוגיות להסברת תהליכים היסטוריים כלליים . בספרו בסתיו ימי הביניים , 1919 ) תרגום עברי ( 1984 הוא הציג לראשונה תפיסה היסטורית פרשנית המתבססת על המנטליות של אנשי התקופה , אף שלא השתמש במונח עצמו , אותו חידשו היסטוריונים שבאו אחריו . מסגרת המיון של הויזינחה תשמש לנו מודל למיונן של גישות הוראה וחינוך במערכות חינוכיות . תחילה נציג את ניתוחו ההיסטורי של הויזינחה , ונשלים אותו בהמשך בהתפתחויות היסטוריות מאוחרות יותר , אותן נקשר לתופעות בשדה החינוך על פי העקרונות העולים מגישת ההיסטוריה של המנטליות . הויזינחה הציע שלוש תפיסות לפיהן המין האנושי חותר לחיים האידיאליים כפתרון לצרות ולמפגעים של העולם היומיומי המציאותי : שביל הפרישה מן העולם , שביל החלום והאשליה של עולם האידיליה ושביל השיפור והתיקון מדעת ( הויזינחה , , ( 1919 ) 1984 פרק שני . ( לדבריו , על בסיס גישות אלה ניתן להסביר את ההיסטוריה האנושית כולה במשך הדורות . הגישה הראשונה , גישת הפרישות , שוללת את המציאות הארצית הפגומה , ומחפשת את האידיאל בהקשר מנותק מן המציאות בפועל . פתרון זה מחפש הגשמה ממשית של האידיאל , אך מכיוון שלא ניתן להגשימו במסגרת התנאים של חיי המעשה הפגומים והמפריעים להשגת האידיאל , יש להתנתק מחיי המעשה הפגומים וליישם את החיים הרצויים במצב נפרד , מבודד ככל האפשר מן היומיום . הגישה השנייה מציירת לעצמה דימוי של תמונת החיים האידיאליים האמור לפצות על חיי המעשה היומיומיים הקשים . התגובות כלפי חיי המעשה הריאליים נקבעות על פי תמונה אוטופית זו של אשליה והכללים הנגזרים מתוכה . זהו שביל החלום המבטיח מנוס מן ההווה הפגום ויוצר פתרון פיוטי על חיים נעלים של תרבות וחברה . פתרון זה אינו מוגשם , אלא רק משמש מושא לחלום . הגישה השלישית מנסה לתקן , לשפר ולשכלל את המציאות הנתפסת באופן ריאלי , על כל חולשותיה . מעצם היותה ריאלית , תפיסה זו מקבלת מראש שפתרון שלם אינו בר השגה , ועליכן גם ניסיון להשיג פתרון אידיאלי כלשהו במלואו נועד לכישלון . על כן גישה זו מוותרת מראש על ניסיון כזה , ובמקום זאת מנסה להשיג רק שיפור המצב הקיים

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר