|
|
עמוד:8
ההסתגלות , ועל פיו התפתחות הידע מקורה בתהליך של פעילות גומלין פיסית בין הפרט לסביבתו הטבעית , כאשר למבני ההכרה , המתפתחים בשלבים קבועים , תפקיד מרכזי בהנחיית תהליך זה . בתיאוריה החברתית התרבותית המיוצגת על ידי ויגוצקי , עקרון ההסתגלות מתייחס להיבט החברתי של ההסתגלות , על פיו התפקודים ההכרתיים מתפתחים בתהליך של פעילות גומלין חברתית בין הפרט לסביבתו התרבותית , ולשפה תפקיד מרכזי בהיותה המתווכת בין האורגניזם לידע התרבותי המגולם בה . בתיאוריה הנוירו קוגניטיבית של גרוסברג , עקרון ההסתגלות מתייחם להיבט הנוירו ביולוגי , ועל פיו התפקודים ההכרתיים הם תוצר של פעילות גומלין בין שדות ומערכות תפקוד עצביות . התייחסותן של התיאוריות להיבטיו השונים של עקרון ההסתגלות הניבו מודלים תיאורטיים שונים המניחים הנחות שונות לגבי מהותם של תהליכי הלמידה והתפתחות החשיבה . התיאוריה של פיאז'ה מניחה את "מודל האיזון , " המתאר את הלמידה כתהליך של ויסות עצמי תמונתה על ידי מבנים הכרתיים המתפתחים בשלבים ; התיאוריה של ויגוצקי מניחה את "מודל טווח ההתפתחות הקרוב , " המייחס לתיווך החברתי בתהליך הלמידה תפקיד מרכזי בהתפתחות החשיבה ; והתיאוריה של גרוסברג מניחה את "מודל התהודה , " המתאר את הלמידה כתוצר של תהליכי ויסות עצמי ומשוב מעגלי בין רשתות עצביות הנבנות במהלך נסיונות הלמידה . כל אחד מן המודלים המוצעים על ידי הגישות השונות תורם להבנת היבטים מסוימים של ההתנהגות , אולם איחודם למסגרת תיאורטית אחת יכול לספק הסבר מלא ועקבי לשאלות מרכזיות העולות במחקר העכשווי על אודות תהליכי למידה והתפתחות החשיבה . עקרון ההסתגלות , המופיע כגורם משותף בהסבר של התפתחות החשיבה בשלוש הגישות , מחד גיסא , ותחום החלתו השונה של עיקרון זה בכל אחת מהגישות , מאידך גיסא , מסבירים את קיומם של רעיונות
|
|