|
עמוד:7
מבוא רבקה איזיקוביץ' קובץ מאמרים זה עוסק באסטרטגיות התמודדות שעולים צעירים נוקטים בהקשרים שונים בחברתם החדשה . מטרתו להציג את גישותיהם לנושא של חציית גבולות בינתרבותיים , להעריך את יעילותן של הגישות לטווח המיידי והרחוק , ולבחון את המחיר האנושי הכרוך בהן . ההבחנה הקלסית של פרדריק בארת ( Barth , 1969 ) בין borders boundaries ^ רלוונטית כאן . המושג הראשון מתייחס לקווי תיחום ניטרליים המפרידים בין עולמות תרבותיים , ואינו מייחס חשיבות שונה לגופי ידע המייחדים אותם ; ואילו השני מציב גבול כמושג טעון , המדרג ידע ואנשים על פי השתייכותם לעולם זה או אחר . אכן , אנתרופולוגים העוסקים בחקר הפוליטיקה של התרבות בהקשרים חינוכיים , כגון פרד אריקםון ( Erickson , 1987 ) או פלן , דייווידסון ויו ( Davidson & Yu , 1998 Pheian , ) עושים בהבחנה זו שימוש פורה . הפרשנות השכיחה למונח "גבולות" בהקשר של מהגרים מדגישה את שאיפתם לחתור אל מוקדי קבלת ההחלטות בחברה החדשה . במילים אחרות , כיוון התנועה המיוחס למהגרים , כקטגוריה מוכללת , הוא מן החוץ פנימה . לעומת זה , חקר של קולות פנים קבוצתיים באוכלוסיות מהגרים מעלה ראייה דואלית כלפי המושג . מחד גיסא , הם מודעים לסמליותו החוסמת , אך מאידך גיסא , הם מייחסים לו גם איכויות של שימור והגנה . גבולות מאפשרים למהגר לדבוק בהמשכיות בנוגע לזהות התרבותית . מכאן נובעת העדפה לפיתוח טקטיקות של איזון בין ייזום מעורבות לבין בידול תרבותי , במיומנות הישרדות . בסיפורי המהגרים בולטת הכוונה לעשות מעברים חלקיים , ולא מוחלטים , לבצעם בשלבים ולהגבילם לתחומי חיים נבחרים . היות שהגירה , מעצם טבעה , כרוכה בחציית גבולות פיזיים ולאומיים , מהגרים מצופים לפתח ולהפגין מומחיות בנושא זה . מרכיב חשוב בתודעת שתי הקבוצות המטופלות בספר זה - יוצאי אתיופיה ויוצאי חבר העמים - הוא זיכרון של גבולות בלתי עבירים : אצל יוצאי אתיופיה , הקיום "מעבר להרי החושך" צובע את היציאה באור טרנסצנדנטלי ; בקרב יוצאי ברית המועצות לשעבר , הגיחה מאחורי "מסך הברזל" מקבלת אף היא ממדים מיתיים . אך המרואיינים במחקרים המיוצגים בספר מגלים כי מלאכת חציית הגבולות לא תמה עם המעבר מארץ לארץ , אלא רק מתחילה . עידן הגלובליזציה והחשיבה הטרנס לאומית המתלווה אליה רק מחזקים את משמעותם התרבותית הפסיכולוגית והכלכלית המבנית של הגבולות , ולא מטשטשים אותה . אכן ,
|
|