|
|
עמוד:12
מתעלמים מהם ; וקשה מכל אלה , תלמידים אחדים - קבוצות תלמידים או כיתות שלמות , לעיתים , או לאורך כל שנת הלימודים - משבשים את מהלך שיעוריהם באורח שהמורים חווים אותו כדחייה של מקצועיותם ואנושיותם . גם סטודנטים שהנחיתי בתיאור עולמם של מורים , ושקטעים מעבודות של כמה מהם שולבו כאן , דיווחו לא אחת על אי נחת בהוראה , לא כ"ממצא חיצוני להם" בלבד , אלא כהתנסות אישית , שדרכה הם מנסים לפתח תובנה כלפי מצבים דומים שמורים עמיתים מרואיינים ונצפים נקלעים אליהם . כמה מהם מסרו כי הם ועמיתים שלהם רגישים במיוחד לגילוייו הפומביים של דימוי המורה : הצגתו באורח נלעג במופעי תלמידים בבית הספר , תיאור דמותו כמרוחקת , מנותקת ומנוכרת בתוכניות בידור ( במערבונים כגון "המורה לזמרה" בביצוע יונה עטרי , "המורה לטבע" של להקת פיקוד דיזנגוף , "המורה לחינוך מיני" בתוכנית "זהו זה" ועוד . ( הנלעגות המציינת גילויים אלה זוכה , כך חשו מורים , למעין "הכשר" פורמלי , ומשהו מן התפישה שהיא מייצגת חודר אל הכיתה ואל יחסי הגומלין עם התלמידים . הטעם השלישי לבחירה בעיסוק באי הנחת הוא העובדה , שהספרות העוסקת בחקר ובביאור של קשיים וקונפליקטים בבית הספר מהווה זה יותר משני עשורים נושא מרכזי למדי בתחומן של הסוציולוגיה האינטראקציונית של בית הספר והפסיכולוגיה החברתית בחינוך . בספר זה אני מבקש להוסיף עליה את זווית הראייה של מורים . 2 ספרות זו בעניין קשיים וקונפליקטים בהוראה רבה ומגוונת . עם זאת , חיבור זה נכתב בהשראתם ובעקבות השפעתם המיוחדת של תיאורים ומחקרים הכלולים בספריהם של : ; Tyler ( 1988 ); Cole & Walker ( 1989 A ) ( 1980 A , 198013 , 1990 ); Woods & Pollard ( 1988 ); Tattum ( 1982 ); Denscombe ( 1985 ); Hargreaves , Hester & Mellor ( 1975 ); Woods Ball ( 1987 ); Blase ( 1991 ); פרידמן ולוטן ;( 1993 ) קשתי ויוסיפון . ( 1985 )
|
|