|
|
עמוד:12
ז . המרכז הפוליטי קהילה זו אינה תחומה על פי איזור גיאוגרפי , והגדרתה משתנה ממקום למקום , לעיתים על פי הנפשות הפועלות נכל מוסד חינוכי . מרכז פוליטי יכול להתפרש בכמה מובנים , לעיתים חופפים ולעיתים נפרדים : < 1 ) מרכז פוליטי בהיבט הפרופסיונלי : זה גורם המהווה לגבי המוסד החינוכי מורה דרך בתחום הפרופסיונלי . לגבי רוב מוסדות החינוך בישראל , ממלא משרד החינוך והתרבות פונקציה זו של מרכז פוליטי , אם כי קיימים מוסדות - דוגמת בתי הספר של רשת אורט או של עליית הנוער - שיש להם מרכז פוליטי פדגוגי נוסף . ארגוני המורים וארגוני ההורים השונים מהווים גם הם מרכז פוליטי פרופסיונלי של בתי הספר . ( 2 ) מרכז פוליטי בהיבט הערכי והנורמטיבי : זה הגורם שממנו שואב בית הספר את הערכים המרכזיים שהוא מנחיל לתלמידים . כך דאג משרד החינוך להבטיח , כי למערכת החינוך הממ"ד תהיה במסגרת המשרד מערכת לפיתוח תוכניות לימודים , לפיקוח , להדרכה ולהנחיה נפרדת מזו הממלכתית . דוגמה נוספת הינה העמותה המפעילה את רשת בתי הספר של תל"י ( תוכנית לתגבור יהדות , ( המהווה מרכז פוליטי חשוב לגבי מוסדות חינוכיים אלה . < 3 > מרכז פוליטי בהיבט הכספי : ברוב מוסדות החינוך הקיימים בישראל , מהווים המרכזים הפוליטיים שהוזכרו לעיל גורם מממן , המקצה את המימון הדרוש להפעלת בתי הספר . בחלק ניכר של בתי הספר בישראל , מהווה משרד החינוך המרכז הפוליטי היחיד הנוגע בכל ההיבטים שנסקרו לעיל . לחלק ממוסדות החינוך מרכזים פוליטיים נוספים . גם בקהילה זו קיימת דואליות תפקודית : המרכז הפוליטי נתפש כמי שמנחה ומכוון את בתי הספר על פי מטרות העל של החברה או של המגזר הציבורי שהוא מייצג , וכמי שמקצה למוסד החינוכי את מירב המשאבים למימוש המטרות האלה . אולם ההיבט הכספי בתפקודו של המרכז הופך אותו לגורם שירותני , המקצה לא רק כספים , אלא משאבים רבים אחרים העומדים לרשות בית הספר ולשירותם . בשל כך עלולים מוסדות החינוך לפעול בתיאום עם מטרות המרכזים השונים , מתוך העיקרון הגורס כי "בעל המאה הינו בעל הדעה . " רשויות מקומיות רבות נהפכות כיום למרכז פוליטי לגבי בתי הםפר , הן בהיבט הפרופסיונלי והן בהיבטים האחרים . רשויות אלה מתחרות במרכזים פוליטיים אחרים , כגון משרד החינוך , תובעות סמכויות רבות יותר בעיצוב מערכת החינוך המקומית ומקצות משאבים לבתי הספר למימוש מדיניות מקומית
|
|