|
|
עמוד:12
הפסיכולוגיה של הילדות חוקרה את ההתפתחות הרוחנית של הילד לשמה . מבחינה זאת יש להבדיל בינה ובין פסיכולוגיה " התפתחותית" ( גנטית , ( אם כי הפסיכולוגיה של הילדות הינד . המכשיר העיקרי של דיסציפלינה זאת . על מנת להסיר כל אי בהירות שבמינוח נעיר קודם כל שהמלה התפתחותי , " כפי שהיא משמשת בביטוי " פסיכולוגיה התפתחותית , " הונהגה לכתחילה על ידי פסיכולוגים " במחצית השנייה של המאה הי"ט כדי לציין את האספקטים ההתפתחותיים של הפסיכולוגיה . לאחר מכן החלו הביולוגים להזדקק למונח זה במובן מצומצם יותר . בלשונם של הביולוגים מתייחס כיום המונח התפתחותי" ( גנטי ) רק למכאניזמים של התורשה , ולא " לחקר התהליכים של התפתחות העובר או הילד . אולם המונח פסיכולוגיה התפתחותית" מוסיף ומשמש לציון התפתחותו של " הפרט — האונטוגנזה . אפשר היה איפוא להתפתות ולחשוב שהביטויים פסיכולוגיה של " הילדות" ו פסיכולוגיה התפתחותית" הם שמות נרדפים . אך יש " ביניהם הבדל מהותי : בעוד שהפסיכולוגיה של חילדות עוסקת בילד לשמו ואיננה מביאה בחשבון את מגמתה של התפתחות זו — שהילד הופך למבוגר — נוטים אנו כיום להשתמש במונח פסיכולוגיה " התפתחותית" לציון חקר התהליכים ההתפתחותיים שביסוד התיפקודים הרוחניים שאותם חוקרת הפסיכולוגיה הכללית ( אינטליגנציה , תפיסה וכוי . ( הפסיכולוגיה ההתפתחותית באה איפוא להסביר תיפקודים רוחניים על סמך אופן התהוותם ו כלומר , על פי התפתחותם בילד . מתוך הקר החשיבה ההגיונית , על האופראציות והמיבנים שלה בצורתם הסופית אצל המבוגר , הגיעו למשל חוקרים אחדים ( מן האסכולה הגרמנית של הפסיכולוגיה של החשיבה ) לראות בחשיבה בבואה של ההגיון . " אולם במשך הזמן החלו הפסיכולוגים לתהות , " אם אמנם טבוע ההגיון באדם מלידה או שהוא פרי התפתחות הדרגתית .
|
|