|
|
עמוד:2
הקיבוצית . אכן , אחת התופעות האופייניות לקיבק הישראלי , היא מעורבותו האינטנסיבית בחיי הציבור , בפוליטיקה בכלל , ובפעילות המפלגתית בפרט . בתקופת המנדט הבריטי מילאו הקיבוצים תפקיד נכבד במערכת הפוליטית היישובית . מצב דומה נמשך גם בשנותיה הראשונות של המדינה . במפלגות הפועלים הסוציאליסטיות , וגם בתנועה הדתית לאומית , היוו התנועות הקיבוציות גרעין מנהיג , מוביל , פועל ומפעיל . חברי הקיבוצים היו אחוז גבוה בתוך מפלגות הפועלים , והיו עתודה בטוחה לגיוס פוליטי ולהצבעה בבחירות . תופעה זו היתה כה ברורה ונפוצה , עד כי נחשבה לדבר טבעי ומובן מאליו . בתקופה מאוחרת יותר גרמו סכסוכים על רקע רעיוני ופוליטי לשסעים , לקרעים ולפילוגים בקיבוצים בודדים ובתנועות קיבוציות שלמות . כבר בימי היישוב הוצגו שאלות והובעו תמיהות בנוגע לפוליטיזציה של התנועה הקיבוצית : האם ראוי ורצוי שקהילה שוויונית ושיתופית , תעסוק בפוליטיקה ? כלום מוצדקת העובדה , שקיבוצים הפכו לעילית מנהיגה בגופים הפוליטיים ובמוסדות היישוב ? האם הוסיפה המעורבות הפוליטית יציבות וחוסן לקיבוצים , או שמא גרמה לערעור מרקם חיי החברה ? שאלות אלה , כבר אפשר להשיב עליהן במידה רבה של סבירות , על סמך המחקר ההיסטורי . אני מניח , שלמחקר הזה יש גם משמעות , החורגת מעבר לתרומה ספציפית להיסטוריה של התנועה הקיבוצית . כה רב צדדית ומקיפה היתה השפעתו של הקיבוץ על חיי היישוב בתקופת המנדט הבריטי וחבריו מילאו תפקידים רבי חשיבות כמעט בכל מערכת חיונית . על כן , מסתברת מאליה המסקנה , שקורות הקיבוץ הן חלק בלתי נפרד של ההיסטוריה היישובית . חקר התפקוד הפוליטי של הקיבק מאפשר גם להתחקות על סוגייה אחרת , בעלת משמעות כללית יותר : כוונתי למידת השפעתו , וגבולות השפעתו של גוף ערכי קטן על ציבור גדול , המאורגן במסגרת מדינית . זהו , בלא ספק , ניסיון היסטורי מאלף , הראוי לתשומת לבם של המתעניינים בהשפעותיהם של מיעוטים ערכיים על ההיסטוריה של מעמדות , עמים ומדינות . מחקר המציג במרכזו נושא פוליטי מובהק , יש לו נגיעה רבה למדעי החברה , ובייחוד לסוציולוגיה ולמדעי המדינה . ואולם המחקר הנוכחי , כמו כל מחקר היסטורי , עוסק בעובדות , באירועים , בתהליכים , ובבני אדם היוצרים את ההיסטוריה של עמם . אינני מציג מודל של גוף פוליטי , לא כפי שהוא היה , ואף לא כפי שהוא ראוי להיות . כאשר ניגשתי לעבודה זו , היתה לנגד עיניי הנחה , שניסיתי לבחון אותה עובדתית , על סמך המקורות ההיסטוריים . הנחתי , שקיימת סתירה פנימית מהותית בין מעורבות בחיים הפוליטיים לבין הווייתו האוטופית של הקיבוץ ומבנהו הפנימי , הקרוב לקהילה אנרכית . אינני רוצה להקדים את המאוחר , מכיוון שמסקנותי כלולות בפרק הסיום של ספר זה , אך ברצוני להקדים ולומר בפתח החיבור , שהנחתי אמנם אומתה חלקית . ואולם , תוך כדי בחינתם של העובדות והתהליכים , הסתבר לי , שהמציאות עשירה ומורכבת פי כמה מכל נוסחה מופשטת ומכל הנחה תיאורטית . על כן , כל הרוצה להבין את האינטראקציה המורכבת בין שתי חברות בהתהוותן — מוזמן לקרוא את כל הסיפור ההיסטורי במלואו ,
|
|