פרק א "קול אומר - קרא!"

עמוד:12

לפני שנשמע את תשובתם של הפסיכולוגים וחוקרי ספרות הילדים , ראוי לשמוע את דברי הילדים עצמם . במקומות שונים ובזמנים שונים נערכו מישאלים בקרב תלמידים וקבר 1 ת ילדים , שבהם נתבקשו הנשאלים הצעירים להשיב על השאלתו : "למה אנחנו אוהבים לקרוא ז . " למרות השוני בתשובות התמימות והמאלםות ניתן למצוא בהן גם מכנה משותף , התואם את דברי הפסיכולוגים . הנה לקט של תשובות אופייניות . רינה בת ' 10 1 / 2 מירושלים , ענתה : "אני אוהבת לקרוא סיפורים , כי בהם אני מזדהה עם גיבורי הסיפור ומרותקת לעלילה '' . איתן בן ' 11 ממשמר העמק , השיב : "אני קורא שלא יהיה לי משעמם . בעיקר מעניינים אותי ספרי הרפתקאות . אני לומד מהם הרבה ואני חי בעזרתם במקומות שאני לא נמצא בהם ואני עושה דברים שאני לא עושה אותם כלל " . רותי בת , 9 מערד , השיבה לי בעת מיפגש כיתתי : "אני אוהבת לקרוא , כי הסיפורים היפים והמעניינים מעבירים אותי מן העולם שבו אני חיה אל עולם אחר , דמיוני ויפה " . ולשם השוואה — תשובתה של ברברה בת , 10 מסן פראנציסקו ( ארצות הברית : ( " קריאת ספרים אהובה עלי , כי היא מעניקה לי שמחה ועונג . תמיד , כשאני עצובה , אני לוקחת ספר , מתחילה לקרוא בו — וכעבור רגע נעלם העצב ובמקומו באה שמחה . " לכאורה , ילד ילד וטעמי הקריאה שלו ; אד אף על פי שיש גורמים רבים ושונים לקריאת הילדים — הרצון להזדהות , או להתבדר , הפגת השיעמום , השאיפה לברוח אל "מציאות אחרת" — דומה שאפשר "לנקז" את כל הגור מים הללו אל אפיק משותף והוא — הסקרנות . הילד קורא מתוך רצון לספק את יצר הסקרנות הטבעי הקיים בל . כל אם ואב מכירים יצר טבעי זה של ילדם , המתבטא בשאלות "למה " ? ו"איד " ? ו"מה זה . " ? בשעה שילד מתחיל להאזין לסיפור או לקרוא בספר , ניצתת מיד הסקרנות הטבועה בו . ואם הסיפור אמנם מעניין ומרתק אותו — לשון אחרת : מסקרן אותו — הוא יעקוב אחריו בעניין ויבקש לדעת "מה קרה אחר כך , " גם אם הוא מודע לעובדה שהוא קורא סיפור דמיוני , "שלא קרה באמת" — עד סיומו הטוב . הסקרנות באה על סיפוקה . 3 "דבר לילדיט" לג ( תשכ"ג , ( עמ' 4 . 510 "דור > דור > " ספרית פועלים , 1948 עמ' Cricket , La Salle ( Ilinois ) , 4 , 1956 , p . 96 3 . 470

ספרית פועלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר