|
|
עמוד:12
פעם : אני רוצה , מוכרח , מחוייב , ומאידך גי 0 א' השאלה המביאה לידי יאוש : וכי כדאי ? ההנחות העיוניות כה נסתבכו בנסיון האישי היום יומי , עד שאבד לו החוט המקשה — ככל שירבה לחשוב , הוא יבין פחות . . 7 הוא איננו מבין , מה נעשה סביבו . הוא משתדל להמעיט באיסורים ובצווים ולהגבילם להכרחיים ביותר . נותן הוא לילדים חופש , ואינם מרוצים , דורשים יותר . רוצה הוא לדעת את דאגותיהם . הוא מתקרב לנער , והנה להפתעתו ובניגוד לנוהג , הלה סר הצדה , שקט ואדיש . — מה לך ? למה חינך עצוב ? "לא כלום . אינני עצוב כלל" עונה הוא באי רצון . רוצה הוא ללטף את ראשו והנער סר הצידה בגסות . במקום אחד משוחחת קבוצת ילדים בעירנות — הוא מתקרב — ומיד משתתקים . — על מה שוחחתם ! — "על לא כלום . " נדמה , שאוהבים אותו . אבל יודע , שלועגים לו . — נותנים בו אימון , — אבל משהו מסתירים מפניו . - לכאורה , מאמינים בדבריו' אבל מקשיבים ברצון ללחישות רעות . אינו מבין , אינו יודע , — וזר לו וצר לו — ורע . מחנך ן מוטב שתשמח בחלקך . כבר משליך אתה אחר גוך את הדעות הקדומות הסנטימנטאלי ™ על הילד . כבר יודע אתה , שאינך יודע . — אם אין זה כפי שנהגת לחשוב , הרי זה צריך להיות באופן אחר . מבלי שתתן לעצמך דיךוחשבון , כבר מחפש אתה דרך . — הנך תועה ? זכור , אין זו בושה
|
|