|
|
עמוד:5
תקופת מסעי הצלב ( 1291-1099 ) היא פרק מפנה בתולדות עמנו בגולה , שתחילתו גזירות תתנ"ו וסיומו הפרשה הארוכה של גירושי היהודים מארצות ומחבלים שונים של העולם הנוצרי באירופה . אולם מסגרת חיצונית זו שונה ממה שבתוכה , ולא היינו יכולים לשער תוכה זה אילו נצמדנו למאורעות הגזירות בלבד . כאילו בא שר ההיסטוריה ואיזן את אשר נעשה ונחרב בידי צר ואויב מחוץ על ידי בניין מופלא בבית ישראל פנימה , בתחום היצירה הרוחנית , שהיא במידה רבה התפתחות אוטונומית של עם ישראל . באותו פרק זמן שבו ריתקו מסעי הצלב את מעייני אירופה הנוצרית למזרח הקרוב , עמדו כוחות היצירה של קיבוצי היהודים שם בדלדולם . גאוני בבל וארץ ישראל וראשי הגולה איבדו מכוחם ומהשפעתם , על אף העובדה שהריכוזים היהודיים בסוריה , בעיראק , בצפון אפריקה ובייחוד במצרים לא נראתה בהם עדיין חולשה דמוגראפית . אולם בטרם נעלמו רישומי ההגמוניה של יהודי המזרח , כבר קמו המרכזים היהודיים צפונה מן הים התיכון , ובמקביל לכוחות היצירה הרעננים של סביבתם הנוצרית והמוסלמית , הפכו הם למרכזי היצירה הגדולים של העם . צורות הארגון , שנתייחדה בהן הגמוניה זו , ההנהגה הריכוזית סאקראלית , נעלמו והלכו . ראשי הגולה שהתייחסו לבית דויד , הנשיאים וראשי הישיבות שהמשיכו את מסורת ההנהגה של חכמי התלמוד , ושליטתם וסמכותם הוכרו בצורה זו או זו — פינו כאן מקומם לצורות ארגון אחרות , ארגון של הנהגה מקומית וארצית , הנהגה מעורבת של חכמים , מכובדים קרובי מלכות , ראשי קהל , בצד הנהגה של גדולי תורה שסמכותם נתקבלה הרחק מעבר למקום פעילותם וחדרה למקומות המרוחקים כיותר של תפוצות 9 ישראל . אילו כוחות היצירה התרבותית או עוצמת היישובים היו קנה המידה היחיד להערכתם של ריכוזי היישוב היהודי ומקומם בתמונה הכוללת של תולדות העם , היתה ארץ ישראל ויישובה נדחקים לפריפריה של ההתרחשויות הגדולות שעיצבו את דמותו של עם ישראל במאות הי"ב-הי"ג , תקופתם של מסעי הצלב . אף עושר תעודות הגניזה , המאפשר שיחזור של חיי הקהל והפרט בצפון אפריקה , סוריה ומצרים , אינו מעלה יישובי יהודים אלה למרכזים בחיי האומה . אולם תולדות עם ישראל שונות מתולדות כל עם וארץ . נדידתו של הרמב"ם והשתקעותו במצרים , השפעתו במקומו והשפעתו בכל תפוצות הגולה יוצרות פרספקטיבה חדשה , קובעות נקודות כובד חדשות , שאין להן אח ורע בהיסטוריה של עמים אחרים . זהו המימד הייחודי של תולדות עם ישראל בתפוצות העולם . ובדומה למקומם של אישים דגולים ומרכזי יצירה , מקומן של תנועות שהסעירו את עם ישראל , אף אם נגעו אלה פרק תשוב זה בתולדות היהודים במזרח התיכון נתחדש כולו במחקריו של ש"ד גויטיין . וראה : ח"ה בן ששון , תולדות עם ישראל בימי הביניים , ירושלים תשכ"ז , עמ' 47 ואילך [ להלן : בן ששון , תולדות . [
|
|