|
|
עמוד:334
החל מן המחצית השנייה של המאה הח' מתרבה הקרמיקה המעוטרת בזיגוג פוליכרומי . זו נמצאה בחפירות לרגלי הר הבית ובחצר המצודה . פה ושם נתגלו קערות עמוקות , שמופיע עליהן זיגוג ירוק , צהוב וחום . הדגמים מקושטים בעיקר בעיטורים הנדסיים , אך ישנם גם דגמים רדיאליים או אחרים . הכלים הבלתי מזוגגים המלווים קבוצה זו שייכים אף הם לטיפוסים המוכרים של הקרמיקה הבהירה , המנופה היטב , שממנה עשויים פכים , קנקנים , קערות ועוד . האפיגראפיה והפאליאוגראפיה הערבית דווקא בתחום הכתב והכתובות שפר חלקנו . במקביל לרוב שטחי האמנות שהאומנים היו פעילים בהם במאות הראשונות של האסלאם , מוצאים אנו פעילות גם בתחום החומר הכתוב . יתרה מזו , למעשה מצוי בידינו חומר על התפתחות הכתב הערבי הקישוטי , למן ראשיתו ? מהדוגמה המתוארכת הקדומה ביותר — זו של כיפת הסלע — ועד למחצית המאה הי"א . הכתובת הקדומה ביותר שנשתמרה היא כתובת הפסיפס הקבועה ברצועה העליונה , המקיפה את מתומן הביניים שבכיפת הסלע משני צדיו ( ראה לעיל . ( האותיות עשויות קוביות זכוכית בצבע זהב , על גבי רקע ירוק , והסגנון שלהן אחיד . הן מהוות את הדוגמה הקלאסית המוקדמת והמונומנטאלית ביותר , שבה שימש הכתב הכופי כבר בתפקיד קישוטי , וזאת בנוסף ליתר הדברים המופיעים בכתובת . הגוונים מתמזגים בהרמוניה הצבעונית , המאפיינת את צבעי הדיקוראציה שבכיפת הסלע מן התקופה האמיית . רצועת הכתב מצטיינת בשמירה קפדנית על הקו הבסיסי הישר , שממנו מזדקרות האותיות הקצרות והגבוהות , שהן דקות , בזיווי קפדני , ללא הרבה קווים מעוגלים . ה ל ( j ) וה א ( ו ) מצטלבות , ה ע ( £ ) דמוי משולש הפוך , והאותיות ג , ( z ) ח ( c ) ו ח' ( t ) בזווית בת . 45 ° המרחקים בין האותיות ומשיכתן לרוחב של מספר אותיות סגורות , כגון ה צ ("~) או ה ט ( ( 1 יוצרות קצב אופייני ביותר לכתב האמיי הקדום . מאחר שכתובת זו מתוארכת ( ראה לעיל , ( היא מאפשרת לנו לזהות כתב זה כמעט בכל התחומים האחרים שבהם נותרו כתובות . בראש ובראשונה אלה הן המטבעות , המתוארכות אף הן . הכתב על גבי המטבעות המוסלמיות זכה לשימוש נרחב , שכן לאחר הריפורמה של עבד אלמלכ הפך הכתב לאמצעי העיטור הבלעדי של המטבעות , על שני צדיהן ( להוציא תופעות חריגות , בפרקים מאוחרים יותר של הנומיסמאטיקה המוסלמית . ( השימוש בכתב הנו אפוא מכשיר ראשון במעלה להתחקות אחרי התפתחות צורת הכתב , אלא שכידוע , האינפורמאציה שלנו בתחום זה נעצרת בירושלים בסוף התקופה האמיית " . אף נמצאו בירושלים כמה אבני מיל מימיו של עבד אלמלכ , שבהן צוין שמו של בונה הדרך ומרחקים שונים . 37 ראה להלן , פרק יג . להוציא את המטבע הנדיר ( מס' 7 בפרק יג ) שנטבע בראשית המאה הט , ' לא המשיכו לטבוע מטבעות בירושלים בתקופה הנידונה . האותיות במטבע הנ"ל מצטיירות כנאמנות למתכונת שהיתה מקובלת בתקופה האמיית , אם כי ניתן להבחין שהן דקות יותר ובחלקן פחות מרובעות ויותר מלבניות . ' אך כאמור מטבע זה הוא חריג . איור . 12 כתובת פאטמית בפסיפס , מסגד אלאקצא ( על פי המילטון )
|
|