|
|
עמוד:315
הקיר המזרחי הנזכר בדבריו של ארקול ף שרד , כפי שאנו יודעים , מן התקופות הקדומות , וניצב ככל הנראה בצורה בולטת . כאשר נבנה מסגד אלאקצא , לאחר מכן , בתקופה האמיית , הועתק הקיר מערבה , וממילא משמעות הדבר , שהמבנה הקדום שארקולף מתאר היה קרוב יותר לחומה המזרחית של הר הבית . על ההיבט האמנותי ארכיטקטוני אין בידינו נתונים , פרט לעובדה , שככל הנראה נלקחו חלק מחומרי הבנייה מן ההריסות של הסטיו ( stoa ) ההרודייני , והמבנה עצמו היה באותו מקום , כלומר לאורך הצלע הדרומית של הר הבית . התנופה הגדולה בבנייה החלה מספר שנים לאחר מכן , בתקופה האמיית ; זו התקופה הראשונה והמכרעת בהתהוותה של האמנות המוסלמית . משך קיומה של השושלת האמיית , שכינונה הוא בירושלים עצמה , היה בין השנים , 749-661 זמן קצר יחסית , ומתוך פרק זמן זה ניתן לדבר על פעילות בנייה בעיקר לאחר שנת . 685 אך למרות קוצר הזמן ההישגים הם אדירים . מן הראוי למנות כמה מן הגורמים המסבירים את הפריחה הארכיטקטונית של ירושלים בפרק זמן זה . המעצמה המוסלמית היתה נתונה בתהליך התרחבות מהיר , ותוך שנים מועטות היתה בין הכוחות הפוליטיים הבולטים של התקופה . האסלאם השתלט על שטחים נרחבים ביותר במזרח , והגיע עד לגבולותיה של הודו ; במערב — כבש את צפון אפריקה , ותוך כמה שנים אף פלש לספרד ( כשנת , 711 משם חדר לצרפת , אך נבלם בקרב פואטיה , [ Poitiers ] בשנת ; ( 732 כוח זה לוכד על ידי שלטון מרכזי ומאוחד , דבר אשר עתיד להעלם זמן קצר בלבד לאחר התקופה האמיית . בירתה של האימפריה המוסלמית לא נשארה באזורי ערש האסלאם , אלא נקבעה , על ידי מייסד הח'ליפות האמיית , בדמשק . וכך זכתה ירושלים לתשומת לב רבה , בהיותה באיזור קרוב ביותר לחצר המלכות , שהיתה מוקד לעידוד חיי הרוח והתרבות . מציאותם של מבנים נוצריים רכים בירושלים שבלטו כפארם , היוותה אתגר למוסלמים , והם רצו להתמודד עם מצב זה , כפי שהדברים באים לידי ביטוי בעדותו של מקךסי . קרוב לוודאי שהמוסלמים שאפו אף להתעלות על הנוצרים ולבנות בניינים מפוארים יותר , אך על כך אין מקךסי מספר . בכך ודאי רצו לתת ביטוי גם ליכולת ביצוע ולמשאבים פינאנסיים , ולהוכיח בכך שלטון עליון ובלעדי . העובדה שהשלטון היה מבוסס מכאן ואילך על עקרון השושלת , תרם ודאי להעזתם של הח'ליפים ליזום ולהתמודד עם מפעלים גדולים . אשר לאופיה ולאיכותה של היצירה האמנותית , ודאי שיש לרבדים המקומיים , הן במישור הדתי והן במישור האמנותי , חלק נכבד בהתפתחותה של האמנות המוסלמית בירושלים בתקופה האמיית . במישור הדתי היו המסורות של היהדות ושל הנצרות נדבכים חשובים . האסלאם נתקל בהם במספר מקומות בעיר , ובראש ובראשונה בכל מה שנוגע למתחם הר הבית . במישור האמנות היתה ארץ ישראל , בדומה לסוריה , בעלת מורשת של ידע ורמה אמנותיים גבוהים . מכלול הגורמים הללו יצר את הרקע להתהוותה , פריחתה והתגבשותה של האמנות המוסלמית , כפי שבאה לידי ביטוי בראשית דרכה , וניתן לראות זאת במבנים שנשתמרו בירושלים . י' צפריר , 'מקום החקרה הסלבקית בירושלים , ' קדמוניות , ה , ( 1972 ) עמי . 126-125 לה סטראנג , ' עמי . 99-98 327-396 D . et . 1 . Sourdei . La Civilisation c / 'Islam . קק 6 classique . Paris 1 . לה סטראנג , ' עמי . 117
|
|