|
|
עמוד:274
לאור הניצחון של האסלאם על ביזאנטיון , השכיל אדס 1 'לעדכן' חיבור זה כשהוא מכניס אל תוכו את השליטים הפראנקים של האימפריה ( החיבור הוקדש לגךבךגה , [ Gerberga ] אחותו של [ Ottojio'iK הקיסר לעתיד . ( עם זאת , מופיעים כאן עניינים מסוימים הקשורים בירושלים שלא היו קימים כלל במקור הקדום או שנוסחו בו בצורה אחרת . האנטיכריסט . יליד בבל וחניך בית צידא וכוךזין 'יבא לירושלים , ואת כל הנוצרים אשר לא יצליח להעביר על דתם אליו , ירדוף אותם בכל מיני פורענות , ואת מקום כסאו יקבע בבית המקדש הקדוש אשר בירושלים " . ' י אולם כאן מופיעה פיסקה חדשה : ' ואת המקדש החרב , אשר בנה שלמה לה , ' יקים מחדש , ימול עצמו וישקר שהוא בן האלוהים . ' לאדס 1 ברור , כי יורשו של הקיסר הרומי או הביזאנטי הוא אחד ממלכי הפראנקים . מלך זה יבוא לירושלים , יניח שרביטו וכתרו בהר הזיתים ובזה יבוא הקץ על האימפריה הרומית והנוצרית . תעמולת האנטיכריסט תכוון אל היהודים . לא רק שהוא מל עצמו אלא שהוא מודיע ליהודים כי הוא הוא המשיח , שהופיע לקבצם מחזורם . 'ואז יאספו אליו כל היהודים , כשהם מאמינים שקיבלו את האלוהים , אולם למעשה קיבלו את השטן 93 . ' הופעת אליהו וחיזוק הנלחמים באנטיכריסט נגמרת בהריגתם , ואז יבוא אלוהים ויהרוג את האנטיכריסט . 'והמלומדים מורים , שהאנטיכריסט יהרג באוהל בהר הזיתים , במקום זה שמכנגדו עלה אלוהים לשמיים . ' טכסט זה בעיבודיו השונים הפך לאחד החיבורים הנפוצים בימי הביניים . זמן מה לאחר מות אדסו הועתק חיבורו , סביב שנת , 1000 על ידי אחד אלבואין , שבהיותו קרוב לראשי מנזר גורצה ( בקרבת מץ , ( נטל מהם את כינויו ; מגורצה . ( Alboin de Gorze ) ארבע נוסחאות של החיבור הוקדשו לאישים שונים ובכך רבתה תפוצתם . " מגמה זו גברה במשך המאה הי"א , כאשר מלחמת האפיפיורים והקיסרות אפשרה הבלטת מעמדו של הקיסר כשליט העולם הנוצרי . י" אולם התחושה הדתית הביאה 91 Adso Dervensis , p . 24 essc mentietur ' bit et circumcidet se et filium Dei omnipotentis se Salomon Deo edificauit , in statum suum restaura- ibid . , li . 55-60 : 'Tempi um etiam destructum , quod 9 . suscipiunt diabolum ' omnes Iudei , estimantes Deum suscipere , sed ibid ., p . 27 , 1 1 . 142-146 : 'Tune confluunt ad eum 9 המהדיר מציין שנוסח זה נמצא כבר אצל epistuiam II ad Thessalonicenses , c . 2 , PL , 1 17 , col . Haymo Halberstatensis , In . 780 B זהותו של המחבר אינה ברורה , ויש המשערים שאין הכוונה לבישוף הלברשטאט מתחילת המאה הט' אלא להאימו מאוכסר . ( Auxerre ) ראה ורהלסט ( לעיל , הערה , ( 90 עמ' , 89 הערה . 197 מחבר זה מעניין אף מבחינה אחרת , בהיותו פוסח על שתי הסעיפים ביחס לשטן ולתאריך קץ הימים , כפי שהוא מצוי באיגרת השנייה של פאולוס לתיסלוניקיים ( ב ג-ד : ( 'אל יתעה אתכם איש בשום אופן כי לא יבא בטרם יהיה בראשונה המרד ונגלה איש החטאה בן האבדון ! : niprwn ;( homo peccatis , filius perditionis ) והמתרומם על כל הנקרא אל או עבודה , כי גם ישב במקדש האלוהים כאלוהים ומראה את עצמו כי אלוהים הוא . ' לפי האימו אפשר לפרש פסוקים אלה בשני אופנים , אחד מילולי ואחד אליגורי . לפי פירוש אחד , הכוונה לאנטיכריסט שיוולד בבבל משבט דן ( לפי בראשית מט טז : ( 'וכאשר יבא לירושלים , ימול עצמו ויאמר ליהודים : "אני המשיח המובטח לכם . " ואז יתאספו אליו כל היהודים , יבנו מחדש את בית המקדש , שחרב בידי הרומאים , וישב שם באמרו שהוא המשיח . ' וישנה אפשרות של פירוש אחר : 'במקדש האלוהים' — פירושו שישב בכנסייה ויראה עצמו כאילו היה אלוהים . עצם העניין הכרונולוגי של מאורעות אלה טושטש . Adso Dervensis , pp . 55-57 94 95 לקבוצה זו שייכים שני עיבודים של 'החזון . ' האחד יוחס לאלקווין , שהקדישו כביכול לקרל הגדול ; האחר , זה של בנצו בישוף אלבה , ( Benzo of Alba ) נכתב ( ב 1085 לערך ) להבלטת מקומו של הקיסר היינריך הרביעי במלחמתו נגד האפיפיורות . על הטכסט של אלקררין ראה : . ff . Adso Dervensis , pp . 105 הקטע של בנצו מאלבה כולל כמה אלמנטים חדשים . הכתרת הקיסר אמנם נערכת בירושלים , אולם
|
|