|
|
עמוד:251
ליהדותם , הרי שהנאמר כאן על ירושלים הנו בעל חשיבות מיוחדת , מאחר שלפנינו עדות לעימות ישיר בין המסורת המשוקעת ביהדות לבין הניסיונות להוקיעה ולפנות לה עורף . בדברו על כוח האמונה , הנותנת ביטחון בקיום דברים או מאורעות שאינם נראים וגלויים לעין , אומר בעל האיגרת ( יא 17 . no כי אברהם , יצחק ויעקב היו גרים באותה מידה בארץ ההבטחה כמו בארץ נוכריה . הם ( לא השתקעו השתקעות של קבע אלא ) ישבו באוהלים , בהאמינם להבטחה : 'כי חיכה [ אברהם ] לעיר בעלת יסודות אשר בונה T ומכוננה T האלוהים . ' כל אלה וצאצאיהם לא זכו לקיום | ההבטחה אלא ציפו לארץ מושב , וברור שלא נתכוונו לארץ שממנה יצאו , שהרי יכלו לשוב אליה . 'אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמיים ועל כן לא התבייש האלוהים בהם ונקרא אלוהיהם כי הכין להם עיר' ( שם , יא טז . ( כאן מקורה של ההכרזה המפורסמת , שאין הנוצרי עלי אדמות אלא נוכרי חסר מולדת ואין חייו אלא מסע למולדת השמימית , לעיר שכוננה האלוהים . אף כך הוא אומר להלן ( שם , יא יג , טי : ( 'כי פה אין לנו עיר עומדת כי אם את העיר העתידה אנחנו מבקשים . ' רעיון זה חוזר בצורה שונה במקצת באיגרת לפיליפיים ( ג כ : ( 'כי אזרחותנו בשמיים היא ומשם מחכים אנחנו למושיענו ' . ' בהמשך הדברים באיגרת אל העברים מובלט הניגוד בין אלה שבאו וקיבלו את התורה בהר סיני בשעת מאורעות מחרידים ומטילי אימה , 'והמראה היה נורא עד מאוד ויאמר משה יגו רתי וחרדתי , ' לבין חסידי הברית החדשה . בפנותו אליהם הוא אומר : באתם אל הר ציון ואל עיר אלוהים חיים אל ירושלים שבשמיים . ואל מקהלת רכבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמיים ואל אלוהים שופט הכל ואל רוחות הצדיקים השלמים ואל ישו , מתווך הברית החדשה ( אל העברים יד כא-כד . ( קטעים ופסוקים אלה מן הברית החדשה מציינים באופן ברור את עמדתו של פאולוס לגבי ירושלים , המוכתבת על ידי תנאי המקום והזמן , שעה שירושלים הארצית עמדה על תלה . 'השליח לגויים' אינו מסתיר את הגישה המהפכנית של הקבוצה המשיחית החדשה , המבטלת את חשיבותה של ירושלים , 1 מאחר שעיקר הפרשנות הנוצרית בזיקה לירושלים נעשתה במערב הלאטיני , הרי אנו מביאים כאן את נוסדו הוילגאטה , ששימש מקור לפרשנות זו . casulis habitando cum Isaac , et Iacob coheredibus in terra repromissionis , tamquam in aliena , in Hebraeos , 11 : 9-10 ; 11 : 13-16 : 'Fide demoratus est Ad meliorem appettunt , id est coelestem . Ideo non habebant utique tempus revertendi . Nunc autem quidem ipsius meminissent de qua exierunt , haec dicunt , significant se patriam inquirere . Et si peregrini , et hospites sunt super terram . Qui enim adspicientes , et salutantes , et confidcntes , quia isti , non acceptis repromissionibus , sed a longe eas conditor Deus '; 'iuxta fidem defuncti sunt omnes menta habentem civitatem , cujus anifex , et repromissionis ejusdem . Exspectabat enim funda- ^(/ /?/!//( ppe / ises , 3 : 20 : 'Nostra enim conversatio in civitatem , sed futuram inquirimus' ibid ., 13 : 14 : 'Non enim habemus hie manentem 2 enim illis civitatem' conl ' unditur Deus vocari Deus eorum , paravit . dominum nostrum Iesum Christum' coelis est , unde etiam Salvatorem exspectamus הביטוי versatio con- הוא תרגום של politeuma ופירשוהו כזכות לאזרחות , ובצורה זו מופיע המונח לאחר מכן אצל אבות הכנסייה , בייחוד היווניים . novi mediatorem Iesum ' . et spiritus iustorum perfectorum . Et testamenti conscripti sunt in coelis et iudicem omnium Deum frequentiam . Et ecclesiam primitivorum qui coelestem , et multorum millium Angelorum montem , et civitatem Dei viventis , Ierusalem Ad Hebraeos , 12 : 22-24 : 'Sed accessistis ad Sion 4
|
|