|
|
עמוד:151
בתקופה שממנה באים מרבית המקורות מן הגניזה הנוגעים לארץ ישראל , מתרכזת חבורת הסוחרים המגלבים סביב נהראי בן נסים , אשר ישב בפסטאט ומשם ניהל את פעולת שותפיו וסוכניו בארץ ישראל . אנשיו ובני משפחתו היו גם בירושלים , ואף שהו בה פרק זמן ממושך ( כגון ישראל בן נתן ואכון בן צדקה , ואחדים מבני משפחת התאהךתים , שהיו קרובי אמו של נהראי . ( אמו ואשתו של נהראי שהו זמן ממושך בירושלים , שמא מפני שנהראי ציפה זמן רב , ללא הועיל , להולדת בן זכר , והן האמינו שתפילותיהן תיענינה דווקא בירושלים . אבון בן צדקה מספר במכתבו אל נהראי כיצד דאג להן והשיג להן מצרכים ; חטים , עצים , שמן , בצל , מלח וכר . תחילה הן התגוררו בירושלים אצל קרובים , ואחר כך נמצאה להן דירה נאותה , עניין שכבר הזכרתיו לעיל . נהראי ובני חוגו היו מעורבים באורח פעיל בענייני ישיבת ירושלים , ובמאבק שהתנהל בינה ובין דויד בן דניאל ( בן עזריה , ( שביקש להיות ראש גולה במצרים ולבטל את סמכותה של ישיבת ירושלים , שבאותו פרק היתה בגלות , בצור . קשר זה עם הישיבה הירושלמית בולט בהרבה ממכתביהם , אף על פי שבאורח טבעי הם קיימו את זיקתם המיוחדת לישיבת בבל ולבית ראש הגולה , על פי מסורת המשפחות שהיתה בוודאי בידיהם . גיסו של נהראי ( בעל אחותו , ( משה בן יעקב , ישב בירושלים , ובמכתביו הוא מזכיר את דירתו שבירושלים , שבה התגוררו גם התאהרתים , אף הם קרובי משפחה . באחד ממכתביו הוא מביע את אושרו על שזכה לחיות בירושלים על יד המקום הקדוש , והוא אף מוכן לוותר לשם כך על הנאות העולם ולחיות בצמצום ובדוחק . מאוחר יותר הכתירוהו בישיבת ירושלים בתואר 'חבר . ' עמו היו בירושלים מגךבים נוספים , ואף להם היו קשרים עם הישיבה , וביניהם ידועים שמעיה החבר בן ישועה ( נינו של שמעיה גאון ארץ ישראל , אך היה לו קשר מיוחד עם המגךבים ) ואברהם החבר כן עמרם . בירושלים ישב גם ישראל בן נתן , בן דודו של נהוראי , שכבר הזכרתיו לעיל . על פי מכתביו נראה שהיה אדם חכם וישר לב . לאחר תלאות ומצוקות הוא הגיע לירושלים ומייד הוא דאג לנזקקים . הוא נתן דעתו למכתבה של אשה עיוורת הנמצאת בירושלים וכותבת לאלכסנדריה , ולנערה ירושלמית ערירית שאין לה מה ללבוש בקור הירושלמי העז , והוא ביקש שיאספו למענה בפסטאט חצי דינר , כדי שתוכל לקנות לה כסות כלשהי . היהודים , המומחים לממון ולסחר הבינלאומי , יש לבקש כנראה בתקופה קדומה מאוד , בימי הפרסים . בסיסיהם היו מחחא , בירת הממלכה הפרסית , והיישובים הסמוכימ לה , באיזור החידקל , הוא האיזור הנקרא גוכא בתקופת התלמוד וגם כתקופת הגאונים המוקדמת . בפי הנוצרים דוברי הארמית הוא נקרא ראד'אן וכך גם בפי הערבים , המשתמשים עדיין גם בשם ג'וחיא . הם הם הסוחרים היהודים שתוארו , הם ודרכי המסחר שלהם וסחורותיהם , במקור קדום ( כנראה סורי , ( שממנו העתיק אבן ח'רדאד'בה , הסופר הערכי בן המאה הט . ' דם נודעו מאז גם בספרות המחקר בשם : הראד'אניים . ראה : ; JESH 0 . xvn ( 1974 ) , pp . 299-328 Radhanite Merchants and the Land of Radhan ' , M Gil , 'The וכן : מ' גיל , התסתרים , תל אביב תשמ"א , עמ' . 15-13 הסוחרים המגךבים האלה נקראים במכתבים : אלמגאךבה , המערביים , ולפעמים : 'אנשינו ( הסוחרים ) הנוסעים המערביים' ( א ^ חאבנא אלמגאךבה אלמסאפרין . ( 25 התעודות הנוגעות לענייני המגךבים בארץ ישראל נמצאות באוסף כתבי גניזה מא ^ ישראל בספרי : אר ^ ישדאל בתקופה המוסלמית הראשונה , תל אביב תשמ"ג . על מעורבותם בענייני הישיבה ראה : מ' גיל , 'מגילת אביתר — מקור לתולדות מאבקיה של ישיבת ירושלים במחצית השנייה של המאה הי"א ( קריאה חדשה של המגילה , ' ( בתוך : ב"ז קדר ( עורך , ( פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים , ירושלים תשל"ט , עמ' . 64 , 59 ידועים שמותיהם של עוד כמה וכמה סוחרים מגךבים שהיו בירושלים , הן מצפון אפריקה והן מספרד .
|
|