|
|
עמוד:76
נחל קדרון העמק שנחל הקדרון עובר בו , מכנסיית קבר מרים ודרומה , היה איזור מגורים מיושב בתקופה המוסלמית הקדומה . כפי שנאמר לעיל היתה השכונה היהודית ממערב לנחל , בתוך חומות העיר . מצד מזרח באיזור כפר השילוח של היום , היתה שכונת הקראים . אף הזכרנו כי אחד מקברי נחל קדרון , קבר בני חזיר , הפך לכנסייה על שם יעקב הקדוש ( היא הסמרתקה . ( בחלקו הגבוה היה נקרא העמק בשם אלסאהרה ( עמק המתעוררים , לשון נקייה למתים , (" מקום יום הדין במסורת המוסלמית . חלקו המרכזי , מהר הבית דרומה , נקרא בשם ואדי ג'הנם ( נחל הגיהנום , כנראה בשל טעות בזיהוי גיא בן הינום . ( בעמק היו גנים , " כנסיות , קברים ומערות , ובמעלה ההר היו מחילות של נזירים . נאצר ח'סרו מספר דברים דומים , ומזכיר את הקברים הקיימים בנחל קדרון עוד מימי הבית השני . קברים אלה זכו לייחוסים מייחוסים שונים " . י הנוצרים קראו לעמק כבר במאה הד' 'עמק יהושפט , ' והקטעים של הנחל שליד גת שמנים וליד קבר מרים נקראו לעתים בשם עמק גת שמנים . מקבר מרים הובילה מערכת מדרגות אל פסגת הר הזיתים שממזרח לעמק . מלבד הכנסיות היה על פסגת ההר גם המקום המקודש ליהודים באותה תקופה י מקום 'הדום רגלי האלוהים , ' שכונה אבן ' מעמד השכינה' ובכינויים נוספים . 345 מקום ההתכנסות היה כנראה על הפסגה הדרומית ביותר של הר הזיתים — מקום הנקרא בערבית 'אל קעדה , ' דהיינו מקום המושב . 346 כן היה על הר הזיתים מסגד על שם הח'ליפה עמר , במקום שבו עמד הח'ליפה , לפי המסורת , ערב כיבושה של ירושלים בידי המוסלמים . חוקרי הקברים הקדומים בנחל קדרון מציינים , שבתקופה הביזאנטית שימשו הקברים כמעונות מגורים לנזירים . 348 במדריך ירושלים היהודי מן המאה הי' צוינו הקברים יד אבשלום וקבר ארנן היבוסי , וליד כנסיית יעקב אחי המשיח גם כנסיות ) ז כנאיס ) שהיו בנחל , ומחברו של המדריך מייחסן לשלמה המלך . 349 כנסייה נוספת , הנזכרת — כבית כנסת — גם במקורות יהודיים , היא כנסיית השומרונית . על שמה נקרא כל המדרון שעליו בנוי כפר השילוח , ובו מצויים קברי בית שני בשם סאמאךתקה 350 . ( Samaritike ) ככל הנראה זהה בית כנסת זה עם קבר יעקב הקדוש , כלומר : קבר בני חזיר . 338 ראה קוראן , סורה ע"ט י"ד . 339 הגנים הוקדשו לצורכי עניי העיר . וראה לעניין זה : גויטיין , עמ' . 11 בהקשר זה יש לזכור שהיו גנים באיזור , שנרכשו על ידי קרל הגדול לטובת כנסיית מרים הלאטינית . 340 נאצר ח'סרו , עמ' . 69 הוא אינו מכנה אותם בשם , אך אומר שהם 'בנויים בסגנון "עתיק . ' " 341 ראה : ; Wilkinson , p . 160 נ' אביגד , מצבות קדומות בנחל קדרון , ירושלים תשי '' ד , עמ' ; 3 ב' מייזלר , ' קברי כני חזיר במסורת הנוצרית העתיקה , ' ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , ט ( תש"ב , ( עמ' . 115 נ 4 י כך הנוסע מבורדו , אוסביוס , או ? ריוס ועוד . 343 לדוגמה 344 Wilkinson , p . 83 מדריך ירושלים , עמ' , 75 ושם הזכרות נוספות של מדרגות אלו ומספרן לפי המקורות השונים . וראה לעיל , הערה . 96 45 ג שם , עמ' , 75-74 וכן הירשברג ( לעיל , הערה , ( 130 עמ' 156 ואילך ; י' ברסלבי , 'עליות רגלים אל הר הזיתים , ' ירושלים לדורותיה , ירושלים תשכ"ט , עמי . 120 46 ג למקור השם ראה : לימור ( לעיל , הערה , ( 308 עמ' 47 . 104 י 348 . IN , p . 931 למשל אביגד ( לעיל , הערה , ( 341 עמ' 103 , 101 , 22 הערה 136 , 4 וכר . 349 מדריך ירושלים , עמ' ° . 74-73 גיל , שכונות היהודים , עמ' . 35-32 לעניין זה ראה גם : אבל , להלן , הערה . 352
|
|