|
|
עמוד:5
עומדות גישות המבקשות לכפות את מרותם של הפוליטיקה , של הלאום , ושל המעמד על התחום הכלכלי . הגישות המנוגדות הללו באו לידי ביטוי בשורה של עימותים ששימשו אבן דרך בתולדות הפעולה הכלכלית של התנועה הציונית . הביטוי האקדמי של גישות מנוגדות אלו בא לידי ביטוי בשורה גדלה והולכת של מחקרים המתמקדים בשיקולים ובמשמעויות הפוליטיות של הפעולה הכלכלית . במחקרים שנעשו במסגרת הדיסציפלינה ניתנה מרב תשומת הלב ליחסי עובדים-מעסיקים כזירה העיקרית לניתוח הכלכלה הפוליטית הישראלית . הסכסוך הישראלי ערבי והשפעתו על עיצוב מבנה העצמה בחברה הישראלית זכה לתשומת לב ממוקדת בעבודתו של שפיר " . מחקרים אחרים , במסגרת הדיסציפלינה ומחוצה לה , התמקדו בעיקר בהשתלטות הפוליטיקאים על הכלכלה ועל ניצול המשאבים הכלכליים למטרות זרות ובהן העצמת כוחם הפוליטי . תחום נוסף שזכה לתשומת לב הוא התחום של כלכלת הביטחון הישראלית . שדה המחקר של הפיתוח התעשייתי בשנות החמישים והשישים כפי שהוא נחקר כאן לא זכה עדיין , למרות מרכזיותו , למחקר מקיף מנקודת המבט של מדע המדינה . כפי שאטען בהמשך , הפרשנויות המרכזיות בכלכלה הפוליטית הישראלית — כוחניות , ליברליות ומעמדיות — אינן יכולות להתמודד עם הדינמיקה של הפיתוח התעשייתי של ישראל והמדיניות הכלכלית בצורה משכנעת . המחקר הנוכחי מציג אלטרנטיבה פרשנית המדגישה את הגורם הלאומי הציוני לעומת הגורם הסוציאליסטי והגורם הכוחני כגורם אשר עיצב את פעולתה של המדינה ואת המדיניות הכלכלית . 9 כזה הוא הוויכוח שבין מסורת ההתיישבות הפרטית שייצגו עולי העלייה הראשונה לבין גישת ההתיישבות הקולקטיבית שייצגו עולי העליות השנייה והשלישית 1 כך גם הוויכוח שבין ברנדייס לוויצמן על דרכי הגיוס והקצאת הכספים של התנועה הציונית ; המחלוקת על מקומה של העבודה העברית בפרדסים ומידת הלגיטימציה של האיכר הציוני להפעיל שיקול עסקי בעיבוד תוצרתו ; הוויכוח בין הסקטור האזרחי לבין הסקטור ההסתדרותי על דרכי הפיתוח של הארץ ועל צורת ההקצאה הרצויה של כספי ההסתדרות הציונית ; ועל אודות ה"נורמליות" של המקרה הישראלי של צמיחה כלכלית . 10 הבולטות בעבודות אלה , הרואות ביחסי עובדים-מעסיקיס וירה עיקרית לניתוח הכלכלה הפוליטית הישראלית , הן של מיכאל שלו ( שלו , משטר המדיניות הפנימי ; הנ"ל , עבודה , ( וכן עבודותיו של לב גרינברג ( גרינברג , תנועת העבודה ; הנ"ל , ההסתדרות . ( לפי עבודות אלה ניהול הקונפליקט בין עבודה להון הוא הציר שסביבו מקבלות מדינות ומפלגות שליטות הכרעות מרכזיות . 11 שפיר , קרקע . 12 כך למשל שפירא שתיאר את כיבוש עמדות השליטה הכלכליות על ידי מפא"י כבסיס שעליו נבנה שלטונה ( שפירא , אחדות העבודה ; שפירא , הדמוקרטיה ;( דוגמה אחרת היא ספרו של יאיר אהרוני על הכלכלה הפוליטית הישראלית ( אהרוני , הכלכלה 13 . ( כאן אפשר להזכיר , לדוגמה , את מחקרו של מינץ , התשלובת , ואת עבודתם של פרי ונויבך , המרקם .
|
|