|
|
עמוד:2
הסלקטיבית הנקוטה במקרא , המגמתיות [ ... ] המתגלה בכתובים גרמו לצמצום הריאליה והמידע בתיאורים המצויים בו . על כן תובן הזדקקות הקורא למקורות נוספים , להשלמות ולהשוואות , כגון ממצאים ארכאולוגיים הנוגעים בדבר . מן הידועות היא שהריאליה העולה מן התרבות החומרית עשויה לתרום בעקיפין , אם לא במישרין , להבהרת סוגיות שונות בחיי הקדמונים . הממצא הארכאולוגי עשוי להיות לעזר רב אם ישובץ כיאות במערכת היסטורית וכרונולוגית מתאימה . ברם , למרות הנטייה ההולכת וגוברת של חוקרים לפנות לפרשנות חברתית של הממצאים [ ... ] עדיין מצומצמות האפשרויות הגלומות בממצא הארכאולוגי למספר מוגבל של היבטים בתהליכים החברתיים בישראל ובמזרח הקדום . רוב המחקרים שנכתבו על החברה הישראלית אכן נכתבו מפרספקטיבה טקסטואלית . אולם המקורות ההיסטוריים שמחקרים כאלה מתבססים עליהם מעוררים בעיות מבעיות שונות . אין לראות בהם תיעוד מלא ואובייקטיבי של המציאות , אלא תיעוד חלקי ביותר המשקף את נקודת הראות של קבוצת מיעוט קטנה — האליטה היודעת קרוא וכתוב . המקורות כמעט שאינם מתייחסים למרבית האוכלוסייה , שהתגוררה אז במגזר הכפרי , ואף לא לבני המעמדות הנמוכים , שהיוו רוב ביישובים העירוניים . ריבוי העריבות שעבר המקרא , שהוא מקור המידע הכתוב העיקרי המצוי ברשותנו ביחס לחברה הישראלית , רק מחריף את הבעיה . לפיכך קשה לשחזר את מבנה החברה הישראלית ותולדותיה על סמך המקורות הכתובים בלבד . מטרתו של מחקר זה למלא את החסר , ולנתח את מבנה החברה בממלכות ישראל ויהודה מנקודת ראות ארכאולוגית . אנו ננתח את מגוון העדויות הארכאולוגיות המצויות בידנו כיום , ונבדוק אותן בעזרת מודלים ותאוריות מתחום הארכאולוגיה החברתית והקוגניטיבית , תוך שימוש בכלים של ענפי מחקר שונים מתחום מדעי החברה ( אנתרופולוגיה , סוציולוגיה , כלכלה , גאוגרפיה ועוד . ( בניגוד למחקרים קודמים , מהווה הממצא הארכאולוגי מקור מידע עיקרי למחקר זה , ואילו המידע שאפשר לדלות מכתובי המקרא ( הניתנים , על פי רוב , ליותר מפירוש אחד ) מובא במרבית המקרים כתוספת ולשם השלמה בלבד . יחד עם זאת , מידע נוסף זה מסייע לעתים לבחור בין כמה פירושים חלופיים לממצא הארכאולוגי , ובמקרים מסוימים הוא מאפשר להבין תופעות קוגניטיביות ואחרות . המקורות הכתובים , בעייתיים ככל שיהיו , חשובים ביותר להבנת החברה הישראלית , וכפי שנראה בפרקי הספר השונים , עצם קיומם מאפשר לחדד את הדיון , ולהגיע לתשובות שלא ניתן היה להגיע אליהם לו התבססנו על הממצא הארכאולוגי בלבד . ברור אפוא כי התעלמות מן המקורות ההיסטוריים בשל הקשיים שהם מציבים תהיה בבחינת שפיכת התינוק עם מי האמבט , ובמחקר זה ייעשה שימוש זהיר בהם . דומה כי השילוב בין המחקר הארכאולוגי למקורות ההיסטוריים צריך להיעשות ברוח הגישה המכונה 'ארכאולוגיה
|
|